סימני פרקינסון לאחר אירוע מוחי: מה הבעיה? (חלק א')

אצל חלק מהאנשים שעוברים אירוע מוחי מופיעות סימנים שאופייניים דווקא למחלת הפרקינסון.

במאמר זה אתאר את התופעה, את הסיבות לה וסיבוכים שעלולים להגרם בגללה.

במאמר נפרד אתאר את הפתרונות הקיימים למצב זה.

הנושא מעט מורכב – מקווה שההסבר יהיה מובן.

***

כאמור, לפעמים אצל אנשים לאחר אירוע מוחי מופיעות סימנים שאופייניים דווקא למחלת הפרקינסון.

מדובר בסימנים כמו:

• איטיות בתנועה
• נוקשות שרירים
• קושי להתחיל את התנועה
• צעדים קטנים
• נטיה להליכה כפופה לפנים
• תגובות שיווי-משקל לקויות (בשני הצדדים)
• דיבור חלש
• הפחתה בטלטול הידיים בזמן ההליכה

הסימנים הללו שונים מהסימנים האופייניים לאנשים לאחר אירוע מוחי:

• חולשה או שיתוק בצד אחד של הגוף
• ירידה בתחושה בצד אחד של הגוף
• טונוס מופחת או מוגבר
• הפרעה בדיבור (אפאזיה או דיסארתריה)

לפעמים יש סימנים גם של אירוע מוחי וגם של פרקינסון, ועם התקדמות השיקום סימני האירוע המוחי פוחתים ונותרים סימנים האופייניים לפרקינסון.

נשאלת השאלה:

למה שנראה סימני פרקינסון באדם שעבר אירוע מוחי?

ראשית מעט רקע.

1. מהי מחלת הפרקינסון?

מחלת הפרקינסון שונה מאירוע מוחי, ובדרך כלל אינה קשורה אליו.

זוהי מחלה שנגרמת מניוון של אזור במוח שיש בו תאים רבים המייצרים דופמין, חומר חיוני לתפקוד תקין של מערכת התנועה ושל מערכות נוספות במוח (כמו המערכת האחראית על מוטיבציה).

בדרך כלל הניוון של האזור הזה במוח מתרחש באיטיות, לאורך שנים רבות, ורק כשחלק גדול מהתאים הללו נפגעים מבחינים בסימנים ברורים המאפיינים את מחלת הפרקינסון.

ככל הידוע היום הגורמים למחלת הפרקינסון הם גנטיים וסביבתיים, אבל לאו דווקא קשורים לכלי הדם במוח.

כלומר, בניגוד לאירוע מוחי, מחלת הפרקינסון אינה נגרמת מחסימה של כלי דם במוח או מדימום.

אבל (ואת זה כדאי להבין):

לפעמים אנשים יכולים לחוות תסמינים שדומים לתסמינים של פרקינסון, אבל הם לא נגרמים בגלל מחלת הפרקינסון הקלאסית שתארתי קודם.

כלומר, יש מצב רפואי שנראה כמו פרקינסון, אך אינו נגרם מאותם הסיבה של מחלת פרקינסון קלאסית.

מצב זה נקרא פרקינסוניזם וסקולרי – והוא קשור מאוד לאירועים מוחיים.

אבל אם זה לא פרקינסון, מה בעצם גורם לתסמינים?

בואו נראה.

2. מהו פרקינסוניזם וסקולרי?

פרקינסוניזם וסקולרי הוא מצב בו סימנים דמויי-פרקינסון מופיעים בעקבות מחלה של כלי הדם במוח.

מצב זה נגרם בדרך כלל כתוצאה מסדרה של אירועים מוחיים קטנים.

אירועים מוחיים כאלה, כשהם פוגעים באזורים מסוימים במוח, עלולים לגרום נזק למוח, בעקבותיו מופיעים סימנים פרקינסוניים.

כאמור, לרוב הסימנים הפרקינסוניים לא מופיעים אחרי אירוע מוחי אחד ׳גדול׳, אלא לאחר סדרה של אירועים מוחיים קטנים, לפעמים אפילו לא מורגשים, היוצרים נזק מצטבר למוח.

3. מהם הסימנים של פרקינסוניזם וסקולרי?

פרקינסוניזם וסקולרי גורם לתופעות הדומות לאלו הנגרמות ע״י מחלת הפרקינסון:

1. קושי בהליכה

התסמין השכיח ביותר הוא קושי בהליכה.

האדם הולך באיטיות ובצעדים קטנים יחסית.

שלא כמו באירוע מוחי 'רגיל', ההליכה עשויה להיות סימטרית יחסית, ללא חולשה בולטת בצד אחד של הגוף.

לפעמים ישנו קושי להתחיל ללכת – האדם כאילו ׳נתקע׳ כשהוא מנסה להתחיל ללכת.

לאחר שהוא מתחיל ללכת ההליכה 'זורמת' יותר.

לפעמים קורה מעין ׳קפאון׳ של התנועה במהלך ההליכה, ואז שוב עשוי להיות קושי ׳להתניע׳ אותה מחדש.

2. תנועה איטית

איטיות בתנועה היא סימן שכיח בפרקינסוניזם וסקולרי.

האיטיות באה לידי ביטוי במיוחד בהליכה ובתנועת הרגליים בכלל (אך פחות בידיים).

האיטיות בתנועה גורמת לקושי בתפקוד היומיומי – בסיבוב במיטה, במעבר לישיבה, בקימה לעמידה וכו׳.

3. שיווי משקל לקוי (בשני הצדדים)

תופעה נוספת היא שיווי משקל לקוי במיוחד, שעלול לגרום לנפילות.

בניגוד לאירוע מוחי, בו הליקוי בשיווי המשקל קשור לחולשה בצד אחד של הגוף, כאן שיווי המשקל לקוי בשני הצדדים (וגם בציר לפנים-לאחור).

4. נוקשות שרירים

נוקשות השרירים באה לידי ביטוי בעיקר ברגליים, ולפעמים מלווה בכאבים.

אגב, בפרקינסוניזם וסקולרי באופן כללי – התסמינים מופיעים יותר ברגליים מאשר בידיים, ומשפיעים בעיקר על ההליכה.

5. פגיעה קוגניטיבית

לצד השינויים ביכולת התנועה, קיימת פעמים רבות גם ירידה בתפקוד הקוגניטיבי.

יכולים להופיע ירידה בזיכרון, קשיי ריכוז ושינויים בהתנהגות.

הפגיעה מורגשת במיוחד בתחומים של חשיבה מורכבת כמו תכנון ופתרון בעיות, במיוחד כאלה שדורשות מספר שלבים לפתרונן.

למעשה, ירידה קוגניטיבית נפוצה יותר בפרקינסוניזם וסקולרי מאשר במחלת פרקינסון 'קלאסית'.

6. תסמינים הקשורים למערכת השתן

אצל חלק מהאנשים מופיעים סימנים כגון תחושת דחיפות במתן שתן, מתן שתן תכוף או בריחת שתן.

בדרך כלל סימנים אלו מופיעים בשלבים מתקדמים יותר של המחלה.

7. שינויים רגשיים והפרעות במצב הרוח

לפעמים ישנו קושי בוויסות רגשי, המתבטא במצבי רוח משתנים, ולפעמים אפילו בהתקפי צחוק או בכי בלתי נשלטים.

שינויים במצב הרוח, כמו דיכאון, שכיחים יחסית ועשויים להיות קשורים גם למחלה עצמה וגם לתגובה הרגשית למגבלה הגופנית.

8. סימנים נוירולוגיים נוספים

מאחר שפרקינסוניזם וסקולרי נובע מסדרה של אירועים מוחיים, עשויים להופיע במקביל גם סימנים ׳רגילים׳ שמאפיינים אירועים מוחיים, כמו חולשה או שיתוק בצד אחד של הגוף, ירידה בתחושה בצד אחד של הגוף ועוד.

ומה לגבי רעד?

כדאי לשים לב לסימן אחד שחסר ברשימה הזו – רעד במנוחה.

רעד במנוחה הוא מאפיין בולט של מחלת הפרקינסון ה׳קלאסית׳.

בפרקינסוניזם וסקולרי, לעומת זאת, הרעד לא שכיח, וגם אם הוא קיים הוא יחסית מינורי.

4. כיצד מאבחנים פרקינסוניזם וסקולרי?

אבחנה של פרקינסוניזם וסקולרי מתבצעת בדרך כלל על סמך בדיקה גופנית.

לעיתים הרופא יבקש צילום ראש (MRI או CT) ויחפש בו סימנים לאירועים מוחיים קטנים ולפגיעה ב'חומר הלבן' במוח.

קיומם של גורמי סיכון למחלות כלי דם (כגון יתר לחץ דם, הסטוריה של עישון וסוכרת) ותעוד של אירועים מוחיים קודמים עשוי לתמוך באבחנה.

לסיכום:

פרקינסוניזם וסקולרי נגרם מסדרה של אירועים מוחיים קטנים, ולא מניוון הדרגתי של אזור מסוים במוח (כמו במחלת הפרקינסון ה׳רגילה׳).

חלק מסימני הפרקינסוניזם הווסקולרי דומים לאלה של מחלת הפרקינסון, אבל ישנם גם הבדלים ביניהן.

במייל הבא אחדד יותר את ההבדלים בין מחלת הפרקינסון הקלאסית לבין פרקינסוניזם וסקולרי.

עד אז, בין אם אתם חושדים בתסמינים פרקינסוניים ובין אם לא,

יש דברים רבים שניתן לעשות כדי להמשיך ולשפר את התפקוד לאחר אירוע מוחי.

אני מזמין אתכם לשיחת ייעוץ בה אראה לכם כיצד להמשיך ולשפר את התפקוד (הייעוץ בתשלום).

ולמי שרציני ומתאים – מוזמנ/ת לעבור איתי שיקום פיזיותרפי 1-על-1 לשיפור התפקוד בנוחות ביתכם (באזור המרכז).

במייל הקודם ראינו מהו פרקינסוניזם וסקולרי ומה הסימנים השכיחים שלו.

מאחר שאנשים רבים נוטים להתבלבל בין ׳פרקינסוניזם וסקולרי׳ למחלת הפרקינסון ה׳רגילה׳, במייל זה אחדד את ההבדלים ביניהם.

בואו נשווה בין שני המצבים הללו:

1. הגורם למחלה:

מחלת הפרקינסון נגרמת מאובדן הדרגתי של תאי עצב המייצרים דופמין באזור מסוים במוח.

הגורם לאובדן תאי העצב הזה אינו ידוע בבירור אך הוא כנראה כולל שילוב של גורמים גנטיים וסביבתיים.

פרקינסוניזם וסקולרי, לעומת זאת, נגרם מסדרה של אירועים מוחיים קטנים.

2. אבחון על-ידי בדיקות הדמיה (CT או MRI):

הדמיה מוחית אצל חולי פרקינסון לרוב תקינה בשלבים המוקדמים של המחלה.

ב׳פרקינסוניזם וסקולרי׳ ניתן לראות בבדיקות הדמיה סימנים של אירועים מוחיים קודמים או ליקויים של כדי הדם במוח.

3. תסמינים (סימפטומים):

במחלת הפרקינסון התסמינים בדרך כלל מתחילים בצד אחד של הגוף ומתפשטים בהדרגה לצד השני.

המחלה מאופיינת בעיקר ברעד במנוחה, באיטיות בתנועה, בנוקשות שרירים ובשיווי-משקל לקוי.

לעיתים יש גם תסמינים שאינם קשורים לתנועה, כגון דיכאון, עצירות וירידה קוגניטיבית.

ב׳פרקינסוניזם וסקולרי׳ התסמינים משפיעים לרוב על פלג הגוף התחתון (הרגליים) ומתבטאים בעיקר בבעיות בהליכה ובשיווי המשקל. 

ב׳פרקינסוניזם וסקולרי׳, להבדיל מבמחלת הפרקינסון, לא יופיע לרוב רעד.

מאידך, ירידה קוגניטיבית שכיחה יותר במצב זה.

4. התקדמות התסמינים לאורך הזמן

במחלת הפרקינסון התסמינים מתקדמים בדרך כלל באיטיות, לאורך שנים רבות.

ב׳פרקינסוניזם וסקולרי׳ התסמינים מתחילים לרוב באופן פתאומי יותר, ולעיתים תואמים להתרחשותם של אירועים מוחיים.

התקדמות התסמינים עשויה להיות הדרגתית אבל במעין ׳קפיצות׳, המשקפות את התרחשותם של אירועים מוחיים קטנים.

5. תגובה לטיפול תרופתי:

חולי פרקינסון בדרך כלל מגיבים היטב לתרופות התומכות בייצור הדופמין, כמו לבודופה, במיוחד בשלבי המחלה המוקדמים.

חולי ׳פרקינסוניזם וסקולרי׳ פחות מגיבים לתרופות הללו.

במקום זה, הטיפול מתמקד יותר בגורמי הסיכון הווסקולריים הבסיסיים, כגון שליטה בלחץ הדם, כולסטרול וסוכרת.

***

לסיכום, לצד דמיון בתסמינים, קיימים הבדלים בין מחלת הפרקינסון ל׳פרקינסוניזם וסקולרי׳.

אבחון נכון של הבעיה יסייע לקביעת הטיפול המתאים.

במייל הבא אכתוב על הטיפול הפיזיותרפי ב׳פרקינסוניזם וסקולרי׳.

במיילים הקודמים ראינו שפרקינסוניזם וסקולרי הוא מצב דמוי-פרקינסון שנגרם ע״י סדרה של אירועים מוחיים קטנים.

ומה איתכם / עם קרוביכם?

מתרגלים? מתמידים?

אני מזמין אתכם לשיחת ייעוץ בה אראה לכם כיצד להמשיך ולשפר את התפקוד (הייעוץ בתשלום).

ולמי שרציני ומתאים – בואו לעבור איתי שיקום פיזיותרפי 1-על-1 לשיפור התפקוד בנוחות ביתכם (באזור המרכז).

להתראות, זאב 

לסיכום

לאחר אירוע מוחי עלולה להפגע המערכת המווסתת את הטונוס ו/או את הרפלקסים.

כתוצאה מכך יופיע טונוס מוגבר או ספסטיות.

הטונוס המוגבר עלול להפריע לתנועה.

אם הוא לא מטופל, עלולים להיווצר קיצורי שרירים בלתי הפיכים.

***

עד כאן הרקע לגבי סימני פרקינסון לאחר אירוע מוחי.

במאמר הבא אתאר כיצד מטפלים בטונוס שרירים מוגבר.

ובינתיים... 

אם אתם חשים שלא מיציתם את פוטנציאל השיקום, ורוצים לקבל חוות דעת נוספת - כתבו לי ואתן לכם פרטים על פגישת הערכה איתי (בביתכם, באזור המרכז).

ומי שלא גר במרכז - יכול לקבוע פגישת ייעוץ טלפונית (או בזום), בו נשוחח (לאחר שאני עובר על החומר הרפואי שאתם שולחים לי) ותקבלו הכוונה מקצועית להמשך השיקום (הייעוץ בתשלום).

בכל מקרה, הרבה בריאות,

זאב כהן
שיקום מוצלח לאחר אירוע מוחי