ספסטיות לאחר אירוע מוחי: מה זה? (חלק א')
אחת הבעיות השכיחות לאחר אירוע מוחי הוא כיווץ לא רצוני של שרירים.
השרירים המכווצים מקשים על התנועה ועל התפקוד לאחר האירוע.
במאמר זה אתאר את התופעה, את הסיבות לה וסיבוכים שעלולים להגרם בגללה.
במאמר נפרד אתאר את הפתרונות הקיימים למצב זה.
הנושא מעט מורכב – מקווה שההסבר יהיה מובן.
מה זה מתח (טונוס) שריר מוגבר?
טונוס הוא מתח השריר כשהשריר נמצא במנוחה.
במערכת עצבים בריאה קיים ברקע מתח שרירים נמוך כל הזמן.
כלומר, בזמן העֵרות השרירים אינם רפויים לגמרי אלא נשמר בהם מתח קל שאינו מורגש ואינו מפריע לתפקוד.
מה עלול לקרות (לפעמים) לאחר אירוע מוחי?
בסמוך לאירוע מוחי השרירים בצד שנפגע בדרך כלל רפויים יחסית וניתן להניע את היד או את הרגל ללא התנגדות.
מצב זה נקרא 'טונוס שרירים נמוך' או 'היפו-טוניה'.
לאחר מספר שבועות, אצל חלק מהאנשים, הטונוס הנמוך מתחלף בטונוס מוגבר המתבטא בהתנגדות גבוהה של היד או הרגל לכיפוף ו/או ליישור.
מצב זה נקרא טונוס שרירים מוגבר או 'היפר-טוניה'.
לעיתים טונוס מוגבר מופיע בסמוך לאירוע המוחי (ולא לאחר מס' שבועות).
מה זו ספסטיות?
ספסטיות היא אחד הביטויים של טונוס מוגבר.
בנוירולוגיה, ספסטיות מוגדרת כעליה בטונוס השריר בעקבות מתיחה מהירה שלו.
למשל, אצל חלק מהאנשים לאחר אירוע מוחי, אם תכופפו ואז תנסו ליישר את המרפק (בצד שנפגע) במהירות, תרגישו בהתנגדות ליישור. התנגדות זו נקראת ספסטיות.
באופן עקרוני, ספסטיות היא עליה חריגה בטונוס השריר בעקבות מתיחה מהירה שלו, בעוד שטונוס מוגבר אינו תלוי דווקא במתיחה של השריר.
מאחר שרוב האנשים (וחלק מאנשי המקצוע) משתמשים במונחים 'טונוס מוגבר' ו'ספסטיות' כזהים, בהמשך המאמר אשתמש בהם לסרוגין, אף שכאמור הם מבטאים תופעות מעט שונות.
מה גורם לטונוס שרירים מוגבר ('ספסטיות')?
בגוף ישנה מערכת שתפקידה להגביר את מתח השרירים.
כמו-כן ישנן מערכות שנועדו לייצר תנועה מהירה מאוד (רפלקסים).
בגוף קיימת גם מערכת שתפקידה לווסת את ההגברה הזו ואת התנועות הללו (פעולה הנקראת אינהיביציה).
במצב רגיל קיים איזון בין המערכות הללו.
לאחר אירוע מוחי עלולה להפגע המערכת המווסתת את הטונוס.
אם המערכת המווסתת את הטונוס נפגעת, המערכת שמגבירה את הטונוס הופכת דומיננטית, ומתקבל מתח שרירי מוגבר.
אם הויסות של הרפלקסים נפגע, נקבל תופעות כמו ספסטיות.
האם טונוס השריר קבוע או משתנה?
טונוס השרירים, כשאינו מווסת כראוי, יכול להשתנות במאמץ.
מאמץ יכול להיות שינוי תנוחה (למשל מעבר משכיבה לישיבה) או אפילו עיטוש.
המאמץ יכול להיות באזור אחד בגוף והכיווץ יתגבר באזור אחר – למשל עיטוש שגורם למרפק להתקפל.
לכן, חשוב למדוד את הטונוס בתנוחות שונות, תוך כדי שינוי תנוחה ועוד.
בבדיקה נוירולוגית בדרך כלל בודקים את הטונוס בשכיבה (במנוחה) בשל הצורך לדייק בבדיקה.
לצרכים מעשיים ותפקודיים יש לבדוק את הטונוס במצבים שונים – הוא עשוי להיות שונה בעמידה מאשר בשכיבה, למשל.
מה הבעיה בטונוס שרירים מוגבר ('ספסטיות')?
טונוס מוגבר עלול לגרום לכמה בעיות:
א. קושי בתנועה/הפרעה לתנועה
למשל, טונוס מוגבר בשרירים המכופפים את הברך יקשה על יישור הברך ולכן על עמידה והליכה.
טונוס מוגבר בשרירים המכופפים את המרפק יקשה על יישור המרפק, ולכן על השימוש ביד.
ב. קיצורי שרירים (קונטרקטורות)
טונוס מוגבר שאינו מטופל עלול במשך הזמן להביא לקיצור של שרירים ולהגבלה בטווח התנועה, בעיקר של הידיים ושל הרגליים. מצב זה נקרא 'קונטרקטורה'.
מה התועלת בטונוס שרירים מוגבר?
תועלת בטונוס מוגבר? לפעמים כן!
במוח ישנן מספר מערכות שיכולות להפעיל את השרירים, ביניהן כאלה שמייצרות תנועה רצונית וכאלה שאחראיות על פעילות לא-רצונית שמתבצעת ברקע (כמו 'תחזוקה' של טונוס שריר במנוחה).
לאחר אירוע מוחי שכיח שהמערכת שמייצרת את התנועה הרצונית בגוף נפגעת.
ייתכן מצב בו, למשל, מנסים לעמוד והברך (בצד שנפגע) 'קורסת' בגלל שהמערכת הרצונית לא מצליחה לתת הוראה לשרירים שמיישרים אותה.
במצב כזה, אם במקרה קיים טונוס מוגבר (שאינו תקין) בשריר שמיישר את הברך, ניתן 'להשתמש' בו לצורך ההליכה.
למעשה אנחנו 'משתמשים' בליקוי בויסות הטונוס, שיוצר יישור לא-רצוני של הרגל, כתחליף ליישור הרצוני שנפגע.
כמובן שעדיף לשקם את המערכת שמייצרת תנועה רצונית, אבל לפעמים זה לא מתאפשר והטונוס המוגבר מאפשר הליכה שלא היתה מתאפשרת בלעדיו.
תבניות של טונוס מוגבר לאחר אירוע מוחי
לאחר אירוע מוחי הטונוס המוגבר מופיע בדרך כלל בגפיים, כלומר ביד ו/או ברגל בצד שנפגע.
הטונוס יכול להופיע בשרירים הגדולים (סביב המרפק או הברך) או הקטנים (אצבעות).
כאמור, הטונוס בדרך כלל מתגבר בזמן פעולה או מאמץ, גם אם המאמץ מבוצע באיזור אחר בגוף.
.
פעמים רבות טונוס מוגבר מופיע ב'תבנית', כלומר טונוס מוגבר המשפיע על כמה מפרקים בשילובים אופייניים.
תבניות אופייניות הן למשל:
תבנית של כיפוף ('תבנית פלקסורית') בידיים – בכתף (הזרוע מתקרבת לגוף), במרפק (לכיוון כיפוף), בשורש כף היד (מתקפל פנימה), באצבעות כף היד (לכיוון כיפוף – אגרוף).
תבנית של יישור ('תבנית אקסטנסורית') ברגליים – בירך (מתיישרת לאחור), בברך (יישור של הברך), בקרסול (כף הרגל נמתחת כלפי מטה) ובאצבעות כף הרגל (מתכופפות פנימה).
התבניות, המייצגות שילובים שכיחים של טונוס מוגבר, יכולות להשפיע על התנועה לאחר אירוע מוחי.
למשל, בתבנית של יישור ברגל, כאשר הברך מתיישרת גם כף הרגל נוטה להמתח כלפי מטה.
בהליכה תקינה, לעומת זאת, כאשר מיישרים את הברך כף הרגל אמורה דווקא להתרומם כלפי מעלה.
לכן, כשקיימת תבנית של יישור ברגל, היא עלולה להפריע להליכה התקינה.
לסיכום
לאחר אירוע מוחי עלולה להפגע המערכת המווסתת את הטונוס ו/או את הרפלקסים.
כתוצאה מכך יופיע טונוס מוגבר או ספסטיות.
הטונוס המוגבר עלול להפריע לתנועה.
אם הוא לא מטופל, עלולים להיווצר קיצורי שרירים בלתי הפיכים.
***
עד כאן הרקע לגבי טונוס שרירים מוגבר ('ספסטיות') לאחר אירוע מוחי.
במאמר הבא אתאר כיצד מטפלים בטונוס שרירים מוגבר.
ובינתיים...
אם אתם חשים שלא מיציתם את פוטנציאל השיקום, ורוצים לקבל חוות דעת נוספת - כתבו לי ואתן לכם פרטים על פגישת הערכה איתי (בביתכם, באזור המרכז).
ומי שלא גר במרכז - יכול לקבוע פגישת ייעוץ טלפונית (או בזום), בו נשוחח (לאחר שאני עובר על החומר הרפואי שאתם שולחים לי) ותקבלו הכוונה מקצועית להמשך השיקום (הייעוץ בתשלום).
בכל מקרה, הרבה בריאות,