דיכאון בקרב בני המשפחה המטפלים

דיכאון אצל אנשים שעברו אירוע מוחי הוא תופעה ידועה ומוכרת.

מעבר לתגובה הרגשית המובנת לאובדן היכולות הפתאומי, הפגיעה המוחית עצמה תורמת להתהוות דיכאון.

אבל לאחרונה מגלים החוקרים שדיכאון הוא תופעה שכיחה למדי גם בקרב בני המשפחה המטפלים במי שעבר אירוע מוחי.

מחקר שפורסם לפני מספר שנים בדק 100 אנשים לאחר אירוע מוחי ובני משפחתם.

הממצאים העיקריים היו:

שכיחות הדיכאון בקרב בני המשפחה המטפלים גבוהה יותר מאשר אצל המטופלים:

שכיחות הדיכאון בקרב בני המשפחה היתה כ-35% בעוד שאצל הנפגעים עצמם (שעברו אירוע מוחי) רק כ-25% לקו בדיכאון.

הערה: במחקר זה כמעט 3/4 מבני הזוג המטפלים היו נשים (רק כרבע – גברים), דבר העשוי להשפיע על התוצאה.

בני הזוג סובלים יותר מדיכאון מאשר בני משפחה מטפלים אחרים:

38% מבני הזוג המטפלים בבן/בת זוגם שעברו אירוע מוחי אובחנו כנמצאים בדיכאון סמוך לאירוע המוחי.

לעומת זאת, 'רק' 19% מבני משפחה אחרים (שאינם בני הזוג – למשל ילדים, אחים/יות וכו') המטפלים במי שעבר אירוע מוחי אובחנו כסובלים מדיכאון.

הזמן מקל על ההתמודדות – קצת:

שכיחות הדיכאון כמעט ולא השתנתה עד שנה וחצי אחרי האירוע.

אצל בני זוג מטפלים השכיחות ירדה מ-38% ל-33% שנה וחצי אחריו, ואילו אצל בני משפחה אחרים המטפלים במי שעבר אירוע היא עלתה מעט – מ-19% ל-23%.

קשר בין חומרת האירוע המוחי לדיכאון – רק בתחילת השיקום:

בני משפחה של מי שעבר אירוע מוחי קשה היו יותר בדיכאון בסמוך לאירוע, אבל בהמשך לא:

שנה וחצי לאחר האירוע לא היה קשר בין חומרת האירוע לדיכאון בקרב בני המשפחה המטפלים.

יתכן שהמספרים האמיתיים גבוהים אף יותר:

במחקר זה השתתפו בני משפחה של אנשים שעברו אירוע מוחי קל עד בינוני.

סביר להניח ששכיחות הדיכאון בקרב בני משפחה של אנשים במצב קשה יותר גבוהה אף יותר, לפחות בתחילת השיקום.

כמו-כן, במחקר זה האנשים שעברו אירוע מוחי היו צעירים יחסית (עד גיל 70).

ייתכן שבגילאים מבוגרים יותר, מידת הדיכאון של בני הזוג המטפלים (שגם הם/הן לרוב מבוגרים יותר) גבוהה יותר.

***

כאמור, דיכאון שכיח מאוד בקרב בני המשפחה המטפלים, ובפרט בקרב בני הזוג.

מאחר שבאופן טבעי רוב תשומת הלב מתמקדת באדם שעבר את האירוע, קל להתעלם מהקשיים של בן הזוג המטפל (שהיא פעמים רבות בת הזוג המטפלת).

לאורך זמן זו לא התנהלות נבונה – בן הזוג המטפל הוא המשענת של האדם שעבר אירוע. 

כדאי לדאוג לו (או לה).

ובמה אני יכול לעזור לכם בינתיים?

אם אתם חשים שפספסתם משהו במהלך השיקום, ורוצים לקבל המלצות אישיות ומדויקות להמשך – כתבו לי ואתן לכם פרטים על פגישת הערכה איתי.

אפשר גם לקבוע ייעוץ טלפוני או בזום – דרך מהירה (וזולה יותר) לשוחח איתי על מה שמטריד אתכם (לאחר שאני עובר על החומר הרפואי שאתם שולחים לי).

ולמי שרוצים לעבור תהליך שיקום פיזיותרפי פרטי 1-על-1 איתי, בנוחות ביתכם (באזור המרכז) – דברו איתי, כי חבל על הזמן שעובר בתפקוד חלקי.

בברכת בריאות שלמה,
זאב כהן
שיקום מוצלח לאחר אירוע מוחי