סימני פרקינסון לאחר אירוע מוחי: איך מטפלים? (חלק ב')
בחלקו הראשון של המאמר ראינו שאנשים לאחר אירוע מוחי עשויים לחוות תסמינים שדומים לתסמינים של מחלת הפרקינסון.
מצב זה נקרא ׳פרקינסוניזם וסקולרי׳, והוא שונה ממחלת הפרקינסון ה׳קלאסית׳.
פרקינסוניזם וסקולרי נגרם מסדרה של אירועים מוחיים קטנים, ולא מניוון הדרגתי של אזור מסוים במוח (כמו במחלת הפרקינסון ה׳רגילה׳).
חלק מסימני הפרקינסוניזם הווסקולרי דומים לאלה של מחלת הפרקינסון, אבל ישנם גם הבדלים ביניהן.
בחלק זה של המאמר אציג לכם תרגילים המשמשים לטיפול הפיזיותרפי בפרקינסוניזם וסקולרי.
***
תזכורת: מהו פרקינסוניזם וסקולרי?
פרקינסוניזם וסקולרי הוא מצב בו סימנים דמויי-פרקינסון מופיעים בעקבות מחלה של כלי הדם במוח.
מצב זה נגרם בדרך כלל כתוצאה מסדרה של אירועים מוחיים קטנים.
אירועים מוחיים כאלה, כשהם פוגעים באזורים מסוימים במוח, עלולים לגרום נזק למוח, בעקבותיו מופיעים סימנים פרקינסוניים.
כאמור, לרוב הסימנים הפרקינסוניים לא מופיעים אחרי אירוע מוחי אחד ׳גדול׳, אלא לאחר סדרה של אירועים מוחיים קטנים, לפעמים אפילו לא מורגשים, היוצרים נזק מצטבר למוח.
מהם הסימנים של פרקינסוניזם וסקולרי?
פרקינסוניזם וסקולרי גורם לתופעות הדומות לאלו הנגרמות ע״י מחלת הפרקינסון:
- קושי בהליכה
- תנועה איטית
- שיווי משקל לקוי (בשני הצדדים)
- נוקשות שרירים
- פגיעה קוגניטיבית
- תסמינים הקשורים למערכת השתן
- שינויים רגשיים והפרעות במצב הרוח
ומה לגבי רעד?
כדאי לשים לב לסימן אחד שחסר ברשימה הזו – רעד במנוחה.
רעד במנוחה הוא מאפיין בולט של מחלת הפרקינסון ה׳קלאסית׳.
בפרקינסוניזם וסקולרי, לעומת זאת, הרעד לא שכיח, וגם אם הוא קיים הוא יחסית מינורי.
הטיפול התרופתי בפרקינסוניזם וסקולרי:
למרבה הצער, תרופות המשמשות לטיפול במחלת פרקינסון, התומכות בייצור דופמין, בדרך כלל אינן יעילות בטיפול בפרקינסוניזם וסקולרי.
הטיפול הפיזיותרפי בפרקינסוניזם וסקולרי:
במצב זה, תרגול התנועה והתפקוד במסגרת הפיזיותרפיה הוא קו הטיפול העיקרי.
הנה טעימות ממספר תרגילי פיזיותרפיה שאני משתמש בהם בשיקום אנשים עם פרקינסוניזם וסקולרי.
התרגילים מובאים כאן לידיעה בלבד – לפני התרגול חובה להתאים אותם ליכולות של המתרגל על ידי פיזיותרפיסט מוסמך.
1. תרגול הליכה
אחד התרגילים הכי חשובים הוא ׳פשוט׳ ללכת –
בבית, בחצר, בחוץ, עם אביזר עזר או בלעדיו –
העיקר להיות במצב עמידה עם משקל על הרגליים, ובתנועה.
אני משתדל לשלב הליכה בכל טיפול במצב זה.
מנסיוני, אנשים שביום-יום הולכים מעט מאוד יכולים להגיע להליכה של כמה מאות מטרים (לפחות) כשהם במסגרת טיפול.
2. תרגילי שיווי משקל בסיסיים
א. עמידה על רגל אחת:
עומדים על רגל אחת תוך החזקה במשטח יציב לתמיכה.
ב. הרמת רגל למדרגה:
מניחים רגל על מדרגה (בלי לעלות עליה) ואז 'מחליפים' רגליים.
ג. ׳הליכה מגוחכת׳:
'הולכים' במקום תוך הרמת הברכיים בצורה מוגזמת.
3. תרגיל שיווי משקל מתקדם
'ניווט מכשולים':
מניחים חפצים קטנים על הקרקע, ומתרגלים מעבר מעליהם (או מסביב להם).
4. תרגיל לצמצום הסיכון לנפילה
הליכה לאחור:
תרגול הליכה לאחור (בהשגחה כמובן) כדי להפחית את הסיכון לנפילה בעת שינוי כיוון.
5. תרגיל פונקציונלי לחיזוק הרגליים
קימה מישיבה לעמידה:
קמים מישיבה על כסא לעמידה ללא שימוש בידיים לעזרה – מחזק את שרירי הרגליים ומשפר את התפקוד היום-יומי.
6. תרגיל לחיזוק כח רגליים
'החלקה' עם גב צמוד לקיר:
עומדים עם הגב צמוד אל הקיר ומחליקים מטה לעמידת חצי-ישיבה, ואז 'מחליקים' חזרה למעלה.
לסיכום:
תרגול התנועה במסגרת טיפול פיזיותרפי הוא קו הטיפול העיקרי כיום בפרקינסוניזם וסקולרי (מלבד הטיפול בגורמי הסיכון כמו יתר לחץ דם, סוכרת ועוד).
במאמר זה הצגתי לפניכם מספר תרגילים שמשמשים אותי בטיפול באנשים עם פרקינסוניזם וסקולרי.
מלבד בחירת התרגילים והתאמתם לאדם, התועלת העיקרית בטיפול פיזיותרפי (גם לאחר אירוע מוחי ללא סימני פרקינסוניזם) – היא שיש מסגרת העוזרת לאדם להתמיד בתרגול לאורך זמן.
רוב האנשים מתקשים מאוד להתמיד בתרגול כשהם לא במסגרת טיפול.
ומה איתכם / עם קרוביכם?
מתרגלים? מתמידים?
אני מזמין אתכם לשיחת ייעוץ בה אראה לכם כיצד להמשיך ולשפר את התפקוד (הייעוץ בתשלום).
ולמי שרציני ומתאים – בואו לעבור איתי שיקום פיזיותרפי 1-על-1 לשיפור התפקוד בנוחות ביתכם (באזור המרכז).
להתראות, זאב