עייפות לאחר אירוע מוחי: איך מטפלים? (חלק ב')
עייפות היא תלונה שכיחה מאוד לאחר אירוע מוחי.
חשוב לטפל בה כי היא מקשה על חיי היום-יום ועל השיקום לאחר האירוע (שדורש מאמץ).
בחלקו הראשון של המאמר תארתי את הגורמים לעייפות לאחר אירוע מוחי, במה היא מתבטאת ומדוע חשוב לטפל בה.
במאמר זה אתאר דרכים לטיפול בעייפות לאחר אירוע מוחי.
הערה חשובה: הכותב הוא פיזיותרפיסט שיקומי. הכותב אינו רופא, פסיכולוג או תזונאי. המידע הוא כללי למטרת לימוד ואינו מהווה המלצה לטיפול כלשהו. יש להתייעץ עם הרופא המטפל לפני ביצוע שינויים בתוכנית הטיפול.
מהם הטיפולים הקיימים לעייפות לאחר אירוע מוחי?
עייפות היא מצב מורכב לטיפול, מאחר שיכולות להיות לו סיבות רבות.
אני מביא כאן כמה כיווני טיפול אפשריים כחומר למחשבה:
1. טיפול במצבי-רקע רפואיים
כפי שתארתי בפירוט בחלקו הראשון של המאמר, ישנם מצבים רפואיים רבים התורמים לעייפות.
כדי לזהות אותם יש לעשות בירור רפואי מסודר, ואם מזהים אחד מהם – לטפל כנדרש.
הטיפול צריך להיות מותאם לבעיות שנמצאו:
אם נמצאו חסרים בויטמינים (כמו B12) או במינרלים (כמו אשלגן או ברזל) בדם, השלמה שלהם יכולה לעזור לטיפול בעייפות. במצב זה כדאי גם לבדוק אם קיימות בעיות ספיגה במערכת העיכול.
אם יש תת-פעילות של בלוטת התריס או האדרנל (יותרת הכליה), יש לערוך בירור אנדוקריני.
למצבים אוטו-אימוניים כמו טרשת נפוצה יש טיפולים מתאימים.
אם אדם נוטל תרופות המשפיעות על מערכת העצבים, כדאי לבדוק אם הן אינן גורמות לעייפות.
וכו' וכו'…
בנוסף, יש כמה נושאים שכדאי לתת עליהם את הדעת באופן מיוחד:
2. שינה טובה
הקשר בין מחסור בשינה לעייפות מובן אינטואיטיבית לכולנו (חוץ מלבני-נוער, אולי…)
אבל הנושא כל כך חשוב, שאדגיש שוב, בתוספת רקע צהוב:
חיוני להגיע לשנת לילה איכותית.
למרות שזה 'מובן מאליו', נושא השינה מתפספס פעמים רבות ונותר ללא טיפול רציני ומסודר.
הנה כמה דברים שניתן לעשות כדי לשפר את המצב:
א. שינה על מזרן איכותי
מזרן איכותי, המתאים למצב הגופני לאחר האירוע, יכול לסייע לשינה.
בדרך כלל אני ממליץ שהמזרן לא יהיה רך מידי – מזרן רך מקשה על תנועה במיטה לאחר האירוע מאחר שהוא 'סופג' חלק מהכוח המופעל ולא נותן התנגדות ('קונטרה') מספקת.
ב. הקלה על התנועה במיטה ע"י פיזיותרפיה ואביזרים
באופן טבעי אנחנו משנים תנוחה פעמים רבות במהלך השינה, באופן אוטומטי ומבלי לתת על כך את הדעת.
אנשים לאחר אירוע מוחי בינוני-קשה עלולים להתקשות לבצע שינויי תנוחה כאלה – להסתובב מצד לצד, לזוז ימינה או שמאלה וכו'.
העדר התנועה יכול להביא לחוסר נוחות וליקיצה מוקדמת (וגם לסיבוך נוסף – פצעי לחץ).
תרגול פיזיותרפי מתאים יכול לשפר את היכולת לשנות תנוחה במיטה באופן עצמאי.
ישנם גם אביזרים שניתן להתקין ולהעזר בהם לביצוע התנועה במיטה.
ג. שמירה על חשיכה מלאה בשעת הלילה
שינה בחשיכה עוזרת להפרשת הורמון המלטונין ולשמירה על שינה רציפה.
יש לצמצם למינימום כניסה של אור לחדר השינה, וכן אור המופץ ממכשירים חשמליים בחדר.
אם נדרשת תאורה מטעמי בטיחות, כדאי לצמצמה למינימום ההכרחי.
ד. הערכת איכות השינה ע"י מדידה מסודרת
בדיקת שינה יכולה לתת מידע רב לגבי איכות השינה והפרעות למהלכה התקין.
בעבר היה צריך לשם כך לישון לילה במעבדת שינה מיוחדת.
כיום ניתן לבצע בדיקת שינה ע"י מדידה ביתית – אין צורך לישון במעבדת שינה לשם כך.
ה. טיפול בדום-נשימה בשינה
דום נשימה בשינה מפריע לשינה סדירה ומהווה גורם סיכון לאירועים לבביים ומוחיים.
אם קיים דום נשימה בשינה, טיפול בו יכול להפחית את העייפות.
בדיקת שינה תתן מידע מדויק לגבי חומרת המצב.
הטיפול עשוי לכלול שימוש במסכת CPAP או בהתקן דנטלי להפסקת הנחירות.
ו. המנעות מלקיחת חומרים מעוררים בערב
ישנם חומרים רבים המעוררים את מערכת העצבים.
חומרים כמו קפאין (נמצא בקפה, בתה, בקולה ובתרופות מסוימות), תאוברומין (נמצא בשוקולד) ואחרים מקשים על ההרדמות ועלולים לשבש את מהלך השינה.
למי שמושפע מהם כדאי לצמצם את צריכתם, או להגביל אותה לשעות הבוקר.
ז. טיפול תרופתי המיועד להשרות שינה
ישנן תרופות רבות העוזרות להרדמות ולשמירה על שינה רציפה.
בין התרופות – בונדורמין, קלונקס, וואבן, לוריבן, קסנקס, אמביין, נוקטורנו ועוד.
התרופות פועלות במנגנונים שונים, שחלקם מתאימים יותר לאנשים מסוימים וחלקם לאחרים.
כמו-כן, לאחר זמן התרופות עלולות לגרום להתמכרות גופנית ונפשית.
לכן, אם אתם פונים לדרך הזו, חשוב להיות במעקב אצל הרופא המטפל מידי כמה חודשים, ולא להשאיר את הטיפול התרופתי כפתרון היחיד לאורך זמן.
3. פעילות גופנית ופיזיותרפיה
שיפור הכושר הגופני יכול לסייע לשפר את רמת האנרגיה במשך היום.
הקושי העיקרי הוא להתחיל – כשעייפים, תרגול גופני הוא לפעמים הדבר האחרון שרוצים לעשות…
פעילות גופנית שיכולה להתאים לאחר אירוע מוחי קל כוללת הליכה, ריצה קלה ושחייה, בחוץ או במכון כושר.
פעילות גופנית לאחר אירוע מוחי קשה יכולה לכלול תרגול 'פדלים' בישיבה באמצעות מכשיר ביתי, אימון משקולות בצד ה'בריא', שיקום פיזיותרפי וגם פיזיותרפיה במים (הידרותרפיה).
מומלץ להעזר בפיזיותרפיסט המתמחה בשיקום לאחר אירוע מוחי להתאמת תוכנית פעילות גופנית כחלק מתוכנית השיקום.
4. טיפול בדיכאון (אם קיים)
אם קיים דיכאון חיוני לטפל בו כדי לאפשר שיקום מוצלח.
סביר שהטיפול יביא גם לשיפור ברמת האנרגיה הכללית.
דיכאון הוא מצב שכיח לאחר אירוע מוחי, ועייפות היא אחד התסמינים של דיכאון.
בשל חשיבות הנושא כתבתי מאמר מיוחד על הטיפול בדיכאון לאחר אירוע מוחי.
חלק מהטיפולים המסייעים לדיכאון לאחר אירוע מוחי יכולים לסייע גם לטיפול בעייפות, גם אם היא נובעת מסיבות אחרות.
טיפול אחד כזה הוא גירוי חשמלי עדין.
אף שאינו מוכר כל-כך בישראל, מדובר בטיפול ותיק יחסית, שנחשב בטוח מאוד.
הטיפול מתבצע באמצעות מכשיר קטן ופשוט להפעלה.
המטופל מניח שני ׳קליפסים׳ על תנוכי האוזניים, מפעיל את המכשיר למשך 20 דק׳ ו-זהו.
בזמן שהמכשיר פועל מועבר זרם עדין, כמעט בלתי מורגש, דרך שני ה'קליפסים' שעל תנוכי האוזניים.
הזרם עובר דרך אזורים במוח המשפיעים (בין היתר) על מצב הרוח, ובדרך שאינה ברורה עדיין משפיע על המוח באופן שמסייע לשיפור מצב הרוח וגם לשיפור באיכות השינה.
למידע על גירוי חשמלי עדין ועל טיפולים נוספים בדיכאון, ראו המאמר על דרכים לטיפול בדיכאון לאחר אירוע מוחי.
***
עד כאן על הטיפול בעייפות לאחר אירוע מוחי.
ובינתיים...
אם אתם חשים שלא מיציתם את פוטנציאל השיקום, ורוצים לקבל חוות דעת נוספת - כתבו לי ואתן לכם פרטים על פגישת הערכה איתי (בביתכם, באזור המרכז).
ומי שלא גר במרכז - יכול לקבוע פגישת ייעוץ טלפונית (או בזום), בו נשוחח (לאחר שאני עובר על החומר הרפואי שאתם שולחים לי) ותקבלו הכוונה מקצועית להמשך השיקום (הייעוץ בתשלום).
בכל מקרה, הרבה בריאות,
זאב כהן
שיקום מוצלח לאחר אירוע מוחי
הערה חשובה: הכותב הוא פיזיותרפיסט שיקומי. הכותב אינו רופא, פסיכולוג או תזונאי. המידע הוא כללי למטרת לימוד ואינו מהווה המלצה לטיפול כלשהו. יש להתייעץ עם הרופא המטפל לפני ביצוע שינויים בתוכנית הטיפול.