דיכאון לאחר אירוע מוחי: איך מטפלים? (חלק ב')
דיכאון הוא תופעה שכיחה מאוד לאחר אירוע מוחי – כשליש עד מחצית(!) מהאנשים שעוברים אירוע מוחי לוקים בדיכאון.
כאשר קיים דיכאון הטיפול בו חשוב מאחר שקשה מאוד לעבור שיקום מוצלח, עם כל הקשיים שבדרך, במצב רוח דיכאוני.
בחלקו הראשון של המאמר תארתי את הגורמים לדיכאון לאחר אירוע מוחי ואת החשיבות הרבה של טיפול בו כאשר הוא קיים.
במאמר זה אתאר דרכים לטיפול בדיכאון לאחר אירוע מוחי.
הערה חשובה: הכותב הוא פיזיותרפיסט שיקומי. הכותב אינו רופא, פסיכולוג או תזונאי. המידע הוא כללי למטרת לימוד ואינו מהווה המלצה לטיפול כלשהו. דיכאון הוא מצב רפואי מורכב – יש להתייעץ עם הרופא המטפל.
הטיפול בדיכאון לאחר אירוע מוחי
מאחר שדיכאון הוא מצב שכיח באוכלוסיה הרחבה (לא רק לאחר אירוע מוחי), במהלך השנים נצבר ידע רב ופותחו טיפולים שיכולים לסייע בהתמודדות עם מצבי דיכאון.
הטיפול השכיח ביותר מביניהם הוא טיפול תרופתי.
עם זאת, ישנם טיפולים נוספים שאינם תרופתיים, שנמצאו יעילים בפני עצמם ובשילוב עם הטיפול התרופתי.
כמו-כן, ישנם שינויים באורח החיים שיכולים לתרום רבות לשיפור מצב הרוח.
הכנתי לכם סקירה קצרה של הטיפולים שאני מכיר, עם דגש מיוחד על טיפולים שאינם תרופתיים ועל שינויים באורח החיים שיכולים להועיל.
1. טיפול תרופתי – נוגדי דיכאון
ישנן תרופות רבות המשמשות לטיפול בדיכאון, לאו דווקא לאחר אירוע מוחי, אלא באופן כללי.
בין התרופות המוכרות: פרוזק, ציפרמיל, ציפרלקס, סרוקסט ואפקסור.
התרופות נמצאות בסל הבריאות וניתן לקנות אותן במחיר מוזל עם מרשם רופא.
התרופות אינן פועלות מיידית – יש ליטול את התרופה במשך מספר שבועות (בדרך כלל עד חודש) לפני שרואים השפעה.
מאחר שלעיתים צריך לנסות מספר תרופות עד שמוצאים את זו המתאימה ביותר לאדם, תהליך התאמת התרופה יכול לקחת מספר חודשים.
רופאת המשפחה או רופאה פסיכיאטרית יכולה (וצריכה) ללוות את המטופל בתהליך התאמת התרופה.
תופעות לוואי אפשריות של התרופות כוללות ירידה בחשק המיני, יובש בפה ולעיתים החמרה של הדיכאון ושל מחשבות אובדניות.
2. טיפולים שאינם תרופתיים
גירוי חשמלי עדין
אף שאינו מוכר כל-כך בישראל, מדובר בטיפול ותיק יחסית, שנחשב בטוח מאוד.
הטיפול מתבצע באמצעות מכשיר קטן ופשוט להפעלה.
המטופל מניח שני ׳קליפסים׳ על תנוכי האוזניים, מפעיל את המכשיר למשך 20 דק׳ ו-זהו.
בזמן שהמכשיר פועל מועבר זרם עדין, כמעט בלתי מורגש, דרך שני ה'קליפסים' שעל תנוכי האוזניים.
הזרם עובר דרך אזורים במוח המשפיעים (בין היתר) על מצב הרוח, ובדרך שאינה ברורה עדיין משפיע על המוח באופן שמסייע לשיפור מצב הרוח.
בין השינויים שנצפו באנשים שהשתמשו במכשיר היו שינויים בתבנית גלי המוח ושינויים בהפרשת מתווכים עצביים שקשורים לדיכאון.
אף שקיימים מחקרים רבים המצביעים על יעילות השיטה, היא אינה נחשבת למקובלת עדיין וקיים דיון מקצועי באשר למידת היעילות שלה.
עם זאת, הטיפול נחשב לבטוח מאוד וללא תופעות הלוואי האופייניות לתרופות אנטי-דיכאוניות.
דוגמא למכשיר כזה המשווק בארץ הוא האלפא-סטים.
גירוי מוחי מגנטי עמוק (Deep TMS)
הטיפול באמצעות גירוי מגנטי עמוק מבוצע באמצעות קסדה המונחת על ראש המטופל.
הקסדה מייצרת שדה מגנטי שיכול לעורר (או לדכא) פעילות חשמלית במוח באזורים אליהם הוא מכוון.
באופן זה, הטיפול יכול להביא לשיפור במצבי דיכאון, אפילו בכאלה שלא הוקלו ע"י תרופות או באמצעים אחרים.
הטיפול נמשך כחצי שעה כל פעם ונדרשת סדרה של כ-20 טיפולים כדי להביא לתוצאות משמעותיות.
הטיפול ניתן בחלק מבתי-החולים הציבוריים וכן במרפאות פרטיות.
הכנתי לכם רשימה של מרפאות המציעות גירוי מוחי מגנטי עמוק.
אימון כח (חיזוק שרירים)
תרגילי חיזוק שרירים, מול משקל הגוף או עם משקולות, יכולים לסייע לא רק לחיזוק הגוף אלא גם לטיפול בדיכאון.
אחרי אירוע מוחי קל, במיוחד אם אין שיתוק משמעותי, בדרך כלל אין בעיה לבצע את התרגילים.
אחרי אירוע מוחי בינוני-קשה, עם שיתוק של יד ורגל למשל, יש צורך בהתאמות מסוימות, אך עדיין ניתן לבצע אותם, בדגש על צד הגוף שלא נפגע.
לצורך התרגול ניתן להשתמש במשקולות רגילות או במשקולות 'נלבשות'.
ניתן לבצע אימוני כח גם בבית – אין הכרח לנסוע למכון כושר או למכון פיזיותרפיה.
כאמור, לאחר אירוע מוחי חשוב להתאים את התרגילים למצבו של המתאמן, כדי להפיק מהם תועלת ולצמצם הסיכון לפציעה.
פעילות אירובית (לב-ריאה)
פעילות אירובית, המביאה לעלייה בדופק תוך כדי התרגול, מסייעת לטיפול בדיכאון קל-בינוני ויש הטוענים שהאפקטיביות שלה דומה לזו של תרופות אנטי-דיכאוניות.
לאחר אירוע מוחי קל ניתן לתרגל הליכה בקצב בינוני-מהיר, ריצה קלה, תרגול על אופני כושר, שחייה ועוד.
לאחר אירוע מוחי בינוני חשוב במיוחד לבחור פעילויות שניתן לבצע בצורה בטוחה תוך שמירה על שיווי המשקל, כמו תרגול על אופני כושר נייחים או פעילות אירובית בבריכה טיפולית.
לאחר אירוע מוחי קשה לא פשוט למצוא דרכים לתרגול של פעילות לב-ריאה, אך אם יש רצון מצד המשתקם אפשר למצוא דרכים לעשות זאת במסגרת הבית.
אצל משתקמים מבוגרים במיוחד, או כאלו עם רקע של מחלת לב, חשוב לבצע את האימון בצורה הדרגתית, תוך ניטור הדופק במהלך הפעילות.
טיפול פסיכולוגי-שיקומי
מלבד טיפולים המיועדים להשפיע על המוח בצורה כימית (ע"י תרופות) או חשמלית (ע"י גירוי חשמלי עדין או ע"י גירוי מגנטי), ניתן להתייחס גם למחשבות ולתפיסת העולם של האדם שמתמודד עם דיכאון לאחר אירוע מוחי.
ע"י בחינה של המחשבות שרצות בראש ניתן לבדוק אילו מהן אמיתיות ואילו מהם לא משקפות את המציאות. למשל:
"הכל רע" – האמנם? אילו דברים טובים קיימים עדיין בחייך?
"אני לא יכול לעשות שום דבר" – האמנם? אפילו עם יד אחת ורגל אחת תפקודיים אפשר לעשות המון דברים…
"כולם מרחמים עלי" – האמנם? ונניח שכן, אז מה?
"אני נכה ולא שווה כלום" – איך מודדים ערך של אדם? האמנם רק לאדם בשיא כוחו יש ערך?
… וכן הלאה.
טיפולים מודרניים משלבים התייחסות למחשבות ולאמונות (קוגניציה) עם פעולות מעשיות (התנהגויות) המיועדות לתת למטופל לפרש ולחוות את המציאות בעוד צורות חוץ מזו שהוא רגיל לה.
טיפול כזה נקרא טיפול קוגניטיבי-התנהגותי (CBT).
בדרך כלל עדיף להעזר בפסיכולוג שיקומי (פסיכולוג שעבר הכשרה לעבוד עם אנשים שעוברים שיקום) ולא בפסיכולוג כללי.
חשוב להבין שטיפול קוגניטיבי-התנהגותי הוא לא טיפול פסיכואנליטי.
כלומר, לא 'חופרים' בילדות לחפש את הסיבות לדיכאון כיום במשיכה נסתרת להורה מן המין השני בגיל ילדות, אלא עוסקים במצב כיום, במחשבות הקיימות כיום ובהשפעתן על ההתנהגות כיום.
3. עצות לאורח חיים המסייע לשיפור מצב הרוח
בסעיף זה אפרט היבטים של אורח החיים שכדאי להתייחס אליהם כחלק מההתמודדות עם מצב רוח ירוד לאחר אירוע מוחי.
לשמור על קשר עם בני משפחה ועם חברים
חשוב ביותר! הנטייה של אנשים בדיכאון היא לנתק קשרים, להסתגר ולהתרחק מאנשים אחרים.
מחקרים מראים שפעולה הפוכה – פגישת חברים, במיוחד אם היא פנים אל פנים ולא דרך 'מכשיר' כלשהו, מסייעת לריסון הדיכאון ולשיפור מצב הרוח.
לצאת מהבית
כדאי מאוד לצאת מהבית החוצה – למועדון או אפילו סתם לטייל בחצר.
גם כאן, הנטייה הטבעית של אדם בדיכאון היא להשאר בבית ולמעט לצאת החוצה מעבר למינימום הנדרש.
שוב, מחקרים מראים שאפילו הפעולה הפשוטה של ראיית פרצופים של אנשים זרים – בחצר, ברחוב, בגינה – עוזרת לשפר את מצב הרוח.
כמו-כן, היציאה החוצה מאפשרת חשיפה לאור טבעי, שחשובה גם היא (ראו בהמשך).
כמובן שהיציאה החוצה צריכה להעשות באופן בטיחותי – בהשגחה, או אפילו בכסא גלגלים, לפי היכולת.
לוודא שאין חסר בויטמין די
חסר בויטמין D הוא גורם סיכון לדיכאון.
מאחר שויטמין D נוצר בגוף בעקבות חשיפה לשמש, אנשים שנמצאים רוב הזמן בבית – למשל בגלל שעברו אירוע מוחי – נחשפים מעט לשמש ולכן בסיכון מוגבר להיות בעלי רמת נמוכה מידי של ויטמין זה.
ניתן לבדוק את רמת הויטמין בדם בבדיקת דם פשוטה אצל רופא המשפחה.
הדרך המומלצת להעלאת רמת ויטמין D בגוף היא ע"י חשיפה לאור השמש, לא ע"י נטילת תוסף.
להחשף לאור השמש
מלבד יצירה של ויטמין D, חשיפה לאור השמש בשעות היום עוזרת להסדיר מחזורי יום-לילה בגוף, משפרת את שנת הלילה ומשפרת את מצב הרוח.
הכי טוב לצאת החוצה ולהחשף לאור השמש ישירות, אך כדאי גם לפתוח את החלונות בבית במשך היום כדי לתת לאור להכנס פנימה.
מי שמתקשה לצאת החוצה יכול להעזר במכשיר המדמה חשיפה לקרני השמש, כמו המכשיר הזה.
שיטת הטיפול הזו נקראת bright light therapy.
את החשיפה לאור השמש (או לאור הבהיר מהמכשיר) כדאי לעשות בתחילת היום (בשעות הבוקר).
לצרוך יותר דגים / לתסף שמן דגים
רכיב תזונה נוסף שיכול לסייע בהתמודדות עם מצב של דיכאון הוא אכילת דגים, ובפרט שמן דגים.
שמן דגים מכיל חומצות שומן מסוג אומגה 3 שחיוניות לתפקוד תקין של המוח.
מאחר שרבים אינם אוכלים מספיק דגים, ומאחר שהדגים כיום מכילים פחות אומגה 3 מאשר בעבר בגלל דרך גידולם, חסר באומגה 3 הוא מצב שכיח למדי בחברות המתבססות על התזונה המערבית.
מלבד השפעה חיובית על מצב הרוח, חומצות שומן מסוג אומגה 3 מסייעות לויסות תהליכים דלקתיים בגוף, ובדרך זו הן מסייעות לצמצם התפתחות טרשת עורקים, הגורם העיקרי לחסימה של כלי דם בלב ובמוח.
כיום זמינה בישראל בדיקת דם פשוטה המאפשרת לדעת מה רמת חומצות השומן מסוג אומגה 3 בגוף ובהתאם לכך האם יש צורך לתסף בשמן דגים ואם כן כמה.
הבדיקה אינה זמינה דרך קופות החולים – היא זמינה דרך חברת גליל דיאגנוסטיקה ונקראת בדיקת אינדקס אומגה 3.
שמן דגים איכותי במיוחד ניתן להזמין בחברת אומגה 3 גליל.
לתסף פרוביוטיקה
מחקרים מהשנים האחרונות מצביעים על כך שישנו קשר הדוק בין מערכת העיכול לבין המוח.
מסתבר, למשל, שהרכב החיידקים בצואה (קקי) של אנשים דיכאוניים שונה מזה שנמצא בצואה של אנשים שאינם דיכאוניים.
כמו-כן מצטברות עדויות לכך שתיסוף של חיידקים 'ידידותיים' (פרוביוטיים) יכול להשפיע לטובה על אנשים במצבי דיכאון, למשל ע"י הפחתת מחשבות חוזרות שוב ושוב באותו נושא ('רומינציות') והפחתת תחושות כעס כלפי אחרים.
לתסף בחומרי הבניין של סרוטונין
סרוטונין הוא אחד המוליכים העצביים במוח הקשורים למצב הרוח.
ישנה שרשרת תהליכים ביוכימיים המובילה לייצור סרוטונין, וחסרים תזונתיים מסויימים עלולים להשפיע עליה.
לעידוד יצירת סרוטונין ניתן לקחת את חומצת האמינו טריפטופן, שהיא אחת מאבני הבניין שלו, או תוסף שנקרא 5HTP, שהוא שלב מאוחר יותר בשרשרת ממש לפני ייצור הסרוטונין עצמו.
אם קיימת בעיה בשרשרת הייצור של הסרוטונין, תיסוף מסוג זה עשוי לעלות את רמות הסרוטונין במוח ולתרום להרגשה הטובה.
אנשים שנוטלים טיפול תרופתי להעלאת רמת הסרוטונין (כמו תרופות נוגדות דיכאון) צריכים להתייעץ עם איש מקצוע לפני תיסוף בחומרי בניין אלו כדי לא להגיע למצב של עודף סרוטונין במוח.
לתסף בקולגן איכותי
קולגן הוא החלבון השכיח ביותר בגוף האדם.
הקולגן הוא מרכיב משמעותי של העור, העצמות, הגידים והרצועות, הסחוס, המעיים וכלי הדם.
החל מגיל 30 לערך יורדת הפקת הקולגן בגוף.
אף שהקולגן מקושר בדרך כלל לבריאות העור, יש לתיסוף בקולגן השפעה מיטיבה גם על מערכת השריר-שלד, על איכות השינה, על תפקוד מערכת העיכול ועל מצב הרוח.
השפעה זו נובעת מהיותו מרכיב עיקרי בבניה של הרקמות האמורות, וכן בהשפעתן של חלק מחומצות האמינו המרכיבות את הקולגן על מערכת העצבים.
מאחר שבקולגן חסרה חומצת אמינו אחת (טריפטופן) שנחוצה לבניית הסרוטונין, אצל חלק מהאנשים ייתכן שידרש גם תיסוף שלה כדי למנוע פגיעה בייצור הסרוטונין.
***
עד כאן על דרכים שונות, תרופתיות ולא-תרופתיות, לטיפול בדיכאון לאחר אירוע מוחי.
חשוב מאוד לא להזניח את הטיפול בדיכאון, מאחר שפעמים רבות ללא טיפול בדיכאון אין אפשרות לבצע שיקום שיביא תועלת.
העזרות באנשי מקצוע מתאימים – רופאת המשפחה, פסיכיאטר, פסיכולוג, תזונאי וכו' – תאפשר טיפול מיטבי בבעיה מורכבת זו.
[sig-call-4-action]
הערה חשובה: הכותב הוא פיזיותרפיסט שיקומי. הכותב אינו רופא, פסיכולוג או תזונאי. המידע הוא כללי למטרת לימוד ואינו מהווה המלצה לטיפול כלשהו. דיכאון הוא מצב רפואי מורכב – יש להתייעץ עם הרופא המטפל.