קימה לעמידה לאחר אירוע מוחי
ישיבה על כסא וקימה לעמידה הם תפקודים המהווים שלב מעבר בין התפקוד במיטה לבין התפקוד בעמידה.
קימה מישיבה לעמידה היא תפקוד מורכב: על האדם לעבור מישיבה על מושב לעמידה על רגליו ולבצע את המעבר במהירות.
לשם כך הוא צריך יכולת לנייד את מרכז הכובד של הגוף, לייצב את הגוף, להעביר את המשקל על הרגליים, להתרומם, להזדקף ולשמור על שיווי משקל בעת המעבר.
פעמים רבות נתרגל את הקימה רק לאחר שתרגלנו את העמידה עצמה.
משתנים סביבתיים הקשורים לקימה לעמידה:
- מידת הקשיות של מושב הכסא – בדרך כלל מושב רך יותר מקשה על ביצוע הקימה לעמידה. הדבר נכון גם למידת קשיות המזרן בקימה מישיבה בקצה המיטה לעמידה.
- גובה המיטה/הכסא – קשה יותר לקום מכסא נמוך
- ידיות של הכסא
- צורת העמידה – על הרגליים בלבד? עם תמיכה כלשהיא?
- קימה עם עזרת ידים או בלעדיה?
מאחר שבדרך כלל המיטה נמוכה יותר והמזרן רך יותר מאשר בכסא רגיל, הקימה מישיבה על המיטה לעמידה קשה יותר מאשר הקימה מכסא רגיל.
הפיזיותרפיסט יכול 'לשחק' עם המשתנים הללו כדי ליצור תרגול מאתגר המשפר את יכולת הקימה.
תרגול בסביבה הביתית מאפשר לוודא שהמשתקם יכול לקום לעמידה מהכסאות הנמצאים בבית ומהמיטה. במקרה הצורך ניתן גם להתאים כסאות בבית לקימה קלה יותר.
מעבר לערך התפקודי, למעבר לעמידה (וליכולת העמידה) יש פעמים רבות השפעה מורלית חיובית על האדם וסביבתו.
להמשך: עמידה לאחר אירוע מוחי