כיצד השבץ עצמו תורם לעייפות?
ממשיכים בסדרת המיילים בנושא עייפות לאחר אירוע מוחי.
במייל הקודם הצגתי סיבות לעייפות שאינן קשורות לאירוע המוחי.
במייל זה נדבר על סיבות לעייפות שנובעות מהאירוע המוחי עצמו.
בואו נתחיל:
יש מספר דרכים בהן אירוע מוחי יכול לגרום לעייפות או להחמיר עייפות קיימת.
לפני הכל צריך לזכור שבאירוע המוחי – המוח נפגע, ומוח שנפגע פועל בצורה פחות יעילה מאשר לפני כן.
הפעולה הפחות יעילה מביאה לעייפות רבה יותר, וזה קורה בתחומים שונים:
א. מאמץ-יתר עקב תנועה לא יעילה
כשקיימת פגיעה בתנועה לאחר אירוע מוחי, השימוש בשרירים לביצוע תנועה נעשה פחות יעיל, ופעולות שיכולות להתבצע על ידי שרירים קטנים מבוצעות על ידי תנועות גדולות ויותר מגושמות.
הפעלת השרירים הגדולים דורשת יותר אנרגיה ולכן מעייפת יותר.
גם כיווץ מוגבר של שרירים, אצל אנשים עם טונוס שרירים מוגבר, מייצר מאמץ מיותר שאינו מביא תועלת (ואף מפריע).
במצב זה, פעולות פשוטות (כביכול) כמו ישיבה, עמידה, הליכה ואפילו דיבור יכולות להיות מאוד מעייפות.
ב. הוצאה רבה של אנרגיה לתפקוד מחשבתי
לאחר אירוע מוחי עלול להפגע גם לא רק התפקוד הפיזי, אלא גם התפקוד המחשבתי.
במצב זה, הביצוע של פעולות הדורשות תשומת לב, ריכוז, חשיבה וזיכרון דורש יותר מאמץ – ומביא לעייפות.
הצורך במאמץ כדי להתמקד ולהתגבר על הסחות דעת יכול להפוך אפילו פעולות פאסיביות יחסית, כמו הקשבה, למאתגרות ולמעייפות.
ג. הוצאה רבה של אנרגיה לוויסות רגשי
לאחר אירוע מוחי עלול להפגע גם לא רק התפקוד הפיזי והמחשבתי, אלא גם התפקוד הרגשי.
האירוע המוחי והמצב שמגיע בעקבותיו מעוררים רגשות עזים, ונדרשת אנרגיה כדי לווסת אותם ולהתנהג בצורה מקובלת חברתית למרות ה'בלאגן' שבפנים.
הוויסות וההתמודדות עם הרגשות שעולים דורשים אנרגיה נוספת ותורמים לעייפות.
ד. פגיעה באזורי מוח הקשורים בעוררות
אצל חלק מהאנשים השבץ גורם לפגיעה באזורים במוח הקשורים לרמת העוררות, דבר העלול לגרום לישנוניות, ובמקרי קיצון אף לתרדמת.
ה. מתח, דיכאון וחרדה בעקבות הנזק למוח וההתמודדות עם האירוע
דיכאון עלול להגרם ישירות כתוצאה מהפגיעה במוח.
כמו-כן, העומס הרגשי והנפשי הרב לאחר האירוע יכולים גם להחמיר דיכאון (או נטייה לדיכאון) קודמים.
דיכאון עלול להתבטא, בין היתר, בעייפות, בירידה ברמת האנרגיה, באפתיות ובחוסר אכפתיות לגבי העתיד, בחוסר מוטיבציה ובחוסר יזימה.
ו. השפעה של תרופות שמתווספות לאחר האירוע
לחלק מתרופות המשמשות לטיפול בבעיות שונות לאחר אירוע מוחי יש השפעה על רמת העוררות.
לפעמים ההשפעה מכוונת – כמו בתרופות הרגעה שניתנות במצבים של חוסר שקט, או בתרופות להשראת שינה.
במקרים אחרים, העייפות עלולה להיות תופעת-לוואי של תרופות שניטלות לטיפול בבעיות אחרות.
הסיכון לכך גדל כשנוטלים מספר רב של תרופות במקביל.
ז. החמרה של הפרעות בשינה
בעיות שינה שכיחות בגיל המבוגר בלי קשר לאירוע.
אירוע מוחי עלול לגרום לבעיות שינה (או להחמיר בעיה קיימת) בגלל אי-נוחות ובגלל כאב, לרוב בגלל כאב בכתף בצד שנפגע.
בנוסף, בשינה רגילה אנחנו זזים, מסתובבים על הצד או על הגב וכו' כדי להמנע מלחץ ממושך על אותו אזור בגוף.
הקושי הטכני (התנועתי) לזוז במהלך השינה, והכאב שעלול להגרם בשל תנועה כזו, מפריעים לשינה ועלולים לגרום ליקיצה מוקדמת.
כתוצאה מכך, קושי להרדם, שינה מקוטעת ויקיצה מוקדמת שכיחים מאוד לאחר אירוע מוחי.
בנוסף לכל אלה, בזמן האשפוז בבית החולים לצורך שיקום יש קשיי שינה נוספים הנובעים מהפרעות במהלך הלילה – כניסה ויציאה של צוות רפואי מהחדר, מטופלים אחרים הישנים באותו החדר (רעש, נחירות וכו'), הדלקת אור בחדר במהלך הלילה ובכלל מעצם החוויה של שינה במקום זר עם אנשים זרים.
במייל הבא נדבר על פתרונות לעייפות לאחר אירוע מוחי.
בינתיים, רוצים חוות דעת נוספת וייעוץ אישי המותאם לכם/לקרוביכם?
תאמו פגישת הערכה בביתכם (באזור המרכז) או שיחת ייעוץ בזום ויחד נראה איך מתקדמים לתפקוד משופר בחיי היום-יום – קימה, הליכה, שימוש ביד החלשה ועוד.
למידע נוסף על השיקום איתי – ראו כאן.
להשתמע,
זאב
הצטרפו לקבוצת ווצאפ שקטה לעדכוני תוכן
קבלו ייעוץ והכוונה בפגישה אישית
שפרו את התפקוד עם שיקום פרטי בביתכם
מצאו אביזרים שיקלו על חיי היום-יום
קבלו עדכוני שיקום בפייסבוק
התייעצו איתי בפורום שיקום אירוע מוחי
