המדריך לשיקום לאחר אירוע מוחי

עייפות לאחר אירוע מוחי: איך מטפלים?

עייפות היא תלונה שכיחה מאוד לאחר אירוע מוחי.

חשוב לטפל בה כי היא מקשה על חיי היום-יום ועל השיקום לאחר האירוע (שדורש מאמץ).

במאמר קודם תארתי מהי עייפות לאחר שבץ – הגורמים לעייפות, במה היא מתבטאת ומדוע חשוב לטפל בה.

במאמר זה אתאר דרכים לטיפול בעייפות לאחר אירוע מוחי.

מהם הטיפולים הקיימים לעייפות לאחר אירוע מוחי?

עייפות היא מצב מורכב לטיפול, מאחר שיכולות להיות לו סיבות רבות.

אני מביא כאן כמה כיווני טיפול אפשריים כחומר למחשבה:

1. שינה טובה

הקשר בין מחסור בשינה לעייפות מובן אינטואיטיבית לכולנו (חוץ מלבני-נוער, אולי…)

אבל הנושא כל כך חשוב, שאדגיש שוב, בתוספת רקע צהוב:

שנת לילה איכותית חיונית לטיפול בעייפות.

למרות שזה 'מובן מאליו', נושא השינה מתפספס פעמים רבות ונותר ללא טיפול רציני ומסודר.

הנה כמה דברים שניתן לעשות כדי לשפר את המצב:

א. החשפו לאור טבעי סמוך לקימה

חשיפה לאור טבעי (אור השמש) חיונית לבריאות הכללית ולבריאות המוח.

חשוב להחשף לאור ממש בסמוך לקימה, כדי לסנכרן את השעון הביולוגי של הגוף עם מחזור האור-חשיכה שבטבע.

לשם כך אפשר לצאת החוצה לחצר, למרפסת או לשבת ליד חלון פתוח סמוך לקימה בבוקר.

אם יושבים בבית ליד חלון – רצוי שהחלון יהיה ממש פתוח (ללא זכוכית באמצע) ככל הניתן בהתאם לעונה (הזכוכית מסננת חלק מקרני השמש שנכנסות).

חשוב שהאור יכנס לעיניים – ללא משקפי שמש!

ב. החשפו לאור השמש במהלך היום

במהלך היום כדאי לשהות לפחות חלק מהזמן באור יום (לא בתאורה מלאכותית).

לשם כך אפשר לצאת החוצה לחצר, למרפסת או לשבת ליד חלון פתוח.

וכן לוודא שהחלונות פתוחים ונכנס אור מבחוץ במהלך היום.

לגבי יציאה לחצר או למרפסת – אין צורך להיות בשמש בשעות החמות (10-15) – אפשר מוקדם בבוקר ואחר הצהריים.

למי שלא רגיל להיות בשמש ולמי שיש עור בהיר במיוחד – חשוב להחשף לשמש בהדרגה במהלך חודשי החורף והאביב, ולא ב'פתאומיות' באמצע הקיץ. כך נותנים לעור הזדמנות להכין את עצמו לחשיפה לאור חזק יותר, בצורה הדרגתית.

כשנחשפים לשמש במהלך היום כדאי להיות עם חלק מהגוף חשוף גם כדי שהגוף ייצר ויטמין די (התיסוף הוא לא אותו הדבר – יש עדיפות ברורה לקבל ויטמין די בחשיפה לשמש).

ג. התאימו את התאורה בבית

האור המלאכותי המופק מנורות בתוך הבית משפיע על הגוף, ובפרט על מחזור העירות-שינה.

מבחינת תאורה בבית – הכי טוב אור של מנורות ליבון (עם חוט להט).

נורות מסוג LED, שהפכו שכיחות בשנים האחרונות, גרועות במיוחד מבחינת ההשפעה הביולוגית שלהן מאחר שהן מפיצות אור שמכיל רק חלק קטן ממה שאור טבעי מכיל – זה מעין junk light, ממש כמו junk food.

גרוע מכך – האור המופץ הוא בתדר בהיר במיוחד שמשמעותו מבחינת הגוף – עכשיו צהריים.

כשנחשפים לאור כזה בשעות הערב המסר לגוף הוא 'עכשיו זמן לפעילות' – והשינה נפגעת.

נורות ליבון, וכן נורות הלוגן, מפיצות אור מאוזן הרבה יותר, ולכן עדיפות.

ד. צמצמו חשיפה לאור לאחר החשיכה

בשעות הערב כדאי לצמצם החשיפה לאור. אם אפשר לעמעם אורות – עדיף.

דרך טובה נוספת היא להשתמש במשקפיים עם פילטר המסנן את התדרים באור שמשמעותם מבחינת המוח 'עכשיו צהריים'.

משקפיים כאלה נקראים blue-light blocking glasses, ויש להם זגוגיות בצבע כתום (לא מדובר במשקפיים לעבודה מול מחשב).

למרכיבי משקפיים (כמוני) יש תפס (clip-on) שניתן להלביש על זוג משקפיים קיים.

ה. שימרו על חשיכה מלאה בשעת הלילה

שינה בחשיכה עוזרת להפרשת הורמון המלטונין ולשמירה על שינה רציפה.

כדאי לצמצם למינימום כניסה של אור לחדר השינה, וכן אור המופץ ממכשירים חשמליים בחדר.

אם נדרשת תאורה מטעמי בטיחות, כדאי לצמצמה למינימום ההכרחי.

בדרך כלל כאשר נחשפים לאור השמש עם הקימה וכן לסרוגין במהלך היום, בהדרגה קל יותר להרדם בשעה מוקדמת יחסית.

עניין האור נראה פשוט אבל הוא חשוב מאוד. אנשים שיושבים כל היום בבית – מצב שכיח כשיש מגבלה בתנועה – לא נחשפים מספיק לאור טבעי, וזה יכול להשפיע לרעה על מצב הרוח, על רמת האנרגיה ועל מחזור השינה.

ו. שנו על מזרן איכותי

מזרן איכותי, המתאים למצב הגופני לאחר האירוע, יכול לסייע לשינה.

בדרך כלל אני ממליץ שהמזרן לא יהיה רך מידי – מזרן רך מקשה על תנועה במיטה לאחר האירוע מאחר שהוא 'סופג' חלק מהכוח המופעל ולא נותן התנגדות ('קונטרה') מספקת.

ז. הקלו על התנועה במיטה ע"י פיזיותרפיה ואביזרים

באופן טבעי אנחנו משנים תנוחה פעמים רבות במהלך השינה, באופן אוטומטי ומבלי לתת על כך את הדעת.

אנשים לאחר אירוע מוחי בינוני-קשה עלולים להתקשות לבצע שינויי תנוחה כאלה – להסתובב מצד לצד, לזוז ימינה או שמאלה וכו'.

העדר התנועה יכול להביא לחוסר נוחות וליקיצה מוקדמת (וגם לסיבוך נוסף – פצעי לחץ).

תרגול פיזיותרפי מתאים יכול לשפר את היכולת לשנות תנוחה במיטה באופן עצמאי.

ישנם גם אביזרים שניתן להתקין ולהעזר בהם לביצוע התנועה במיטה.

ח. העריכו את איכות השינה ע"י מדידה מסודרת

בדיקת שינה יכולה לתת מידע רב לגבי איכות השינה והפרעות למהלכה התקין.

בעבר היה צריך לשם כך לישון לילה במעבדת שינה מיוחדת.

כיום ניתן לבצע בדיקת שינה ע"י מדידה ביתית – אין צורך לישון במעבדת שינה לשם כך.

ט. טפלו בדום-נשימה בשינה

דום נשימה בשינה מפריע לשינה סדירה ומהווה גורם סיכון לאירועים לבביים ומוחיים.

אם קיים דום נשימה בשינה, טיפול בו יכול להפחית את העייפות.

בדיקת שינה (ראו בסעיף הקודם) תתן מידע מדויק לגבי חומרת המצב.

הטיפול עשוי לכלול שימוש במסכת CPAP או שימוש בהתקן דנטלי להפסקת נחירות.

י. המנעו מלקיחת חומרים מעוררים בערב

ישנם חומרים רבים המעוררים את מערכת העצבים.

חומרים כמו קפאין (נמצא בקפה, בתה, בקולה ובתרופות מסוימות), תאוברומין (נמצא בשוקולד) ואחרים מקשים על ההרדמות ועלולים לשבש את מהלך השינה.

למי שמושפע מהם כדאי לצמצם את צריכתם, או להגביל אותה לשעות הבוקר.

י"א. כמה מילים על טיפול תרופתי המיועד להשרות שינה

ישנן תרופות רבות העוזרות להרדמות ולשמירה על שינה רציפה.

בין התרופות – בונדורמין, קלונקס, וואבן, לוריבן, קסנקס, אמביין, נוקטורנו ועוד.

התרופות פועלות במנגנונים שונים, שחלקם מתאימים יותר לאנשים מסוימים וחלקם לאחרים.

כמו-כן, לאחר זמן התרופות עלולות לגרום להתמכרות גופנית ונפשית.

לכן, אם אתם פונים לדרך הזו, חשוב להיות במעקב אצל הרופא המטפל מידי כמה חודשים, ולא להשאיר את הטיפול התרופתי כפתרון היחיד לאורך זמן.

2. טיפול במצבי-רקע רפואיים

כפי שתארתי בפירוט במאמר מהי עייפות לאחר אירוע מוחי, ישנם מצבים רפואיים רבים התורמים לעייפות.

כדי לזהות אותם יש לעשות בירור רפואי מסודר, ואם מזהים אחד מהם – לטפל כנדרש.

הטיפול צריך להיות מותאם לבעיות שנמצאו:

אם נמצאו חסרים בויטמינים (כמו B12) או במינרלים (כמו אשלגן או ברזל) בדם, השלמה שלהם יכולה לעזור לטיפול בעייפות. במצב זה כדאי גם לבדוק אם קיימות בעיות ספיגה במערכת העיכול.

אם יש תת-פעילות של בלוטת התריס או האדרנל (יותרת הכליה), יש לערוך בירור אנדוקריני.

למצבים אוטו-אימוניים כמו טרשת נפוצה יש טיפולים מתאימים.

אם אדם נוטל תרופות (במיוחד כאלו המשפיעות על מערכת העצבים), כדאי לבדוק אם הן אינן גורמות לעייפות, וכן הלאה.

3. טיפול בדיכאון (אם קיים)

אם קיים דיכאון חיוני לטפל בו כדי לאפשר שיקום מוצלח.

פעמים רבות טיפול מוצלח בדיכאון מביא גם לשיפור ברמת האנרגיה הכללית ולהפחתת העייפות.

דיכאון הוא מצב שכיח לאחר אירוע מוחי, ועייפות היא אחד התסמינים של דיכאון.

בשל חשיבות הנושא כתבתי מאמר מיוחד על הטיפול בדיכאון לאחר אירוע מוחי.

אגב – חלק מהטיפולים שהזכרתי כאן, בפרט אלו הקשורים לחשיפה לאור טבעי עם הקימה ובמהלך היום, עשויים לסייע גם לטיפול בדיכאון לאחר שבץ.

4. פעילות גופנית ופיזיותרפיה

שיפור הכושר הגופני יכול לסייע לשפר את רמת האנרגיה במשך היום.

הקושי העיקרי הוא להתחיל – כשעייפים, תרגול גופני הוא לפעמים הדבר האחרון שרוצים לעשות…

פעילות גופנית שיכולה להתאים לאחר אירוע מוחי קל כוללת הליכה, ריצה קלה ושחייה, בחוץ או במכון כושר.

פעילות גופנית לאחר אירוע מוחי קשה יכולה לכלול תרגול 'פדלים' בישיבה באמצעות מכשיר ביתי, אימון משקולות בצד ה'בריא', שיקום פיזיותרפי וגם פיזיותרפיה במים (הידרותרפיה).

מומלץ להעזר בפיזיותרפיסט המתמחה בשיקום לאחר אירוע מוחי להתאמת תוכנית פעילות גופנית כחלק מתוכנית השיקום.

***

עד כאן על הטיפול בעייפות לאחר אירוע מוחי.

ובינתיים…

רוצים לקבל ייעוץ + המלצות מותאמות אישית להמשך השיקום?

אני מזמין אתכם לתאם איתי הערכה שיקומית בנוחות ביתכם (באזור המרכז), או שיחת ייעוץ (בטלפון או בזום), נדבר על מה שמטריד אתכם, ואתן לכם הדרכה לאן להמשיך מכאן (הייעוץ בתשלום).

ולרציניים שרוצים ומתאימים – יש אפשרות לעבור איתי תהליך שיקום אישי 1-על-1 בביתכם (באזור המרכז).

בהצלחה,

זאב

זאב כהן שיקום אירוע מוחי

פיזיותרפיסט המוביל תהליכי שיקום לאחר שבץ ומצבים נורולוגיים מורכבים. מחבר 'המדריך לשיקום לאחר אירוע מוחי' ו'מדריך העזרים לחיים קלים יותר לאחר שבץ'

במאמר תגלו: