עייפות לאחר אירוע מוחי – מה הבעיה? (חלק א')
עייפות היא תלונה שכיחה לאחר אירוע מוחי.
חשוב לטפל בה כי היא מקשה על חיי היום-יום ועל השיקום לאחר האירוע (שדורש מאמץ).
במאמר זה אפרט במה מתבטאת עייפות לאחר אירוע מוחי, מהם גורם לה ומדוע חשוב לטפל בה.
בחלק ב' של המאמר (יפורסם בקרוב) אפרט דרכים לטפל בעייפות.
במה מתבטאת עייפות לאחר אירוע מוחי?
עייפות לאחר אירוע מוחי מתבטאת בדרך כלל באחת משתי דרכים (או בשתיהן):
- תחושת עייפות, או 'חוסר אנרגיה', שנוכחת ברקע, גם במנוחה, ואינה קשורה למאמץ ספציפי
ו/או:
- עייפות המופיעה לאחר מאמץ (אפילו מאמץ שנראה קל יחסית)
למה חשוב לטפל בעייפות לאחר אירוע מוחי?
הטיפול בעייפות חיוני מכמה סיבות:
א. עייפות – קושי נוסף בתפקוד היומיומי
תחושת העייפות מוסיפה קושי לתפקוד היומיומי, מעבר לקשיים אחרים הקיימים עקב בעיות בתנועה, בדיבור, בחשיבה וכו׳.
למעשה, אנשים רבים המחלימים מאירוע מוחי מתלוננים שהעייפות היא אחד הדברים המפריעים להם ביותר בתפקוד, לפעמים יותר מחולשה או שיתוק של היד ו/או הרגל.
אפשר לתפקד עם יד אחת והרבה אנרגיה, אבל עייפות רבה עלולה להוציא את החשק לעשות משהו בכלל.
ב. העייפות מקשה על השיקום
כאשר העייפות נמשכת לאורך זמן, עלולה להתפתח אצל המשתקם תחושה של חוסר יכולת לעמוד במאמץ, אפילו במאמץ קל, ובעקבות כך רצון להמנע ממאמץ.
הרצון הזה אינו עצלות, אלא משקף קושי פיזי אמיתי המתבטא בעייפות מוגברת לאורך זמן.
הרצון להמנע ממאמץ מקשה על השיקום לאחר האירוע, שכרוך במאמץ ודורש הרבה מהמשתקם.
מנסיוני כפיזיותרפיסט שיקומי, העייפות מקשה מאוד על השיקום ומביאה פעמים רבות לתוצאות פחות טובות מהצפוי.
וגם ההיפך נכון: טיפול מוצלח בעייפות עוזר להשיג תוצאות טובות יותר בשיקום.
ג. עייפות יכולה להצביע על בעיות רפואיות אחרות
כפי שנראה בסעיף הבא, ישנם מצבים רפואיים רבים שעלולים לגרום לעייפות.
חלקם הם מצבים משמעותיים הדורשים טיפול.
כדאי לבצע את הבדיקות הרפואיות הנדרשות כדי לשלול אותם כסיבות לעייפות, ואם מזהים אחד מהם – לטפל כנדרש.
מהן הסיבות לעייפות לאחר אירוע מוחי?
למרות שקל לייחס את העייפות לאירוע המוחי, כדאי לזכור שהעייפות יכולה לנבוע מסיבות שאינן קשורות לאירוע המוחי – הרי גם אנשים שלא עברו אירוע מוחי סובלים מעייפות ממגוון סיבות.
סיבות 'כלליות', שייתכן שהיו קיימות לפני האירוע המוחי:
- רמות נמוכות של ברזל בדם (אנמיה)
- תת-פעילות של בלוטת התריס או האדרנל (יותרת הכליה)
- מצבים אוטואימוניים, כמו טרשת נפוצה
- זיהומים וירליים ממושכים, כמו מחלת הנשיקה
- עייפות שלאחר מחלת הקורונה (Long Covid)
- מחלת לב או מחלת ריאה ממושכות
- הפרעות שינה – בגלל נחירות, מצב הורמונלי, תנאי שינה לא טובים ועוד, שתוצאתם – שינה לא אפקטיבית
- דיכאון, החל מנטייה לדיכאון ועד דיכאון קליני ממש
- תופעת לוואי של תרופות
- הפרעות במאזן המלחים בדם, כגון אשלגן, סידן ונתרן
- סיבות נדירות יותר לעייפות, כמו מחלת הסרטן
גורמים נוספים התורמים לתחושת עייפות:
- כושר גופני נמוך מאוד
- עודף משקל משמעותי – מכביד על מערכות הגוף השונות
- עישון – מקטין את היכולת של הריאות לספק חמצן לתאי הגוף ולסלק חומרי פסולת
סיבות לעייפות שמקורן באירוע המוחי עצמו:
ישנן מגוון דרכים בהן האירוע המוחי עצמו יכול לגרום לעייפות (או להחמיר עייפות קיימת):
א. מאמץ-יתר עקב תנועה לא יעילה
כשקיימת פגיעה בתנועה לאחר אירוע מוחי, השימוש בשרירים לביצוע תנועה נעשה פחות יעיל, ופעולות שיכולות להתבצע על ידי שרירים קטנים מבוצעות על ידי תנועות גדולות ויותר מגושמות.
הפעלת השרירים הגדולים דורשת יותר אנרגיה ולכן מעייפת יותר.
במצב זה, פעולות פשוטות כביכול כמו ישיבה, עמידה, הליכה ואפילו דיבור יכולות להיות מאוד מעייפות.
ב. הוצאה רבה של אנרגיה לתפקוד מחשבתי
לאחר אירוע מוחי עלול להפגע גם לא רק התפקוד הפיזי, אלא גם התפקוד המחשבתי.
כשזה המצב, הביצוע של פעולות הדורשות תשומת לב, ריכוז, חשיבה וזיכרון דורש יותר מאמץ ומביא לעייפות.
הקושי להתמקד ולהתגבר על הסחות דעת יכול להפוך אפילו פעולות פאסיביות יחסית כמו הקשבה למאתגרות ולמעייפות.
ג. פגיעה באזורי מוח הקשורים בעוררות
בחלק ממקרי השבץ נפגעים ישירות אזורים במוח הקשורים לרמת העוררות, דבר העלול לגרום לישנוניות, ובמקרי קיצון אף לתרדמת.
ד. השפעה של תרופות שמתווספות לאחר האירוע
לחלק מתרופות המשמשות לטיפול בבעיות שונות לאחר אירוע מוחי יש השפעה על רמת העוררות.
לפעמים ההשפעה מכוונת – כמו בתרופות הרגעה שניתנות במצבים של חוסר שקט, או בתרופות להשראת שינה.
במקרים אחרים, העייפות עלולה להיות תופעת-לוואי של תרופות שניטלות לטיפול בבעיות אחרות.
הסיכון לכך גדל כשנוטלים מספר רב של תרופות במקביל.
ה. מתח, דיכאון וחרדה בעקבות הנזק למוח וההתמודדות עם האירוע
דיכאון עלול להגרם ישירות כתוצאה מהפגיעה במוח.
כמו-כן, העומס הרגשי והנפשי הרב לאחר האירוע יכולים גם להחמיר דיכאון (או נטייה לדיכאון) קודמים.
דיכאון עלול להתבטא, בין היתר, בעייפות, בירידה ברמת האנרגיה, באפאתיות ובחוסר אכפתיות לגבי העתיד, בחוסר מוטיבציה ובחוסר יזימה.
ו. החמרה של הפרעות בשינה
קושי להרדם, שינה מקוטעת ויקיצה מוקדמת שכיחות מאוד לאחר אירוע מוחי.
בזמן האשפוז בבית החולים הן נגרמות גם מהפרעות במהלך הלילה – כניסה ויציאה של צוות רפואי מהחדר, מטופלים אחרים הישנים באותו החדר (רעש, נחירות וכו'), הדלקת אור בחדר במהלך הלילה ועוד.
הפרעות קיימות בשינה עלולות להיות מוחמרות בשל כאב בכתף, קושי להסתובב במיטה מצד לצד וכו'.
***
עד כאן על עייפות לאחר אירוע מוחי – מה גורם לה ומדוע חשוב לטפל בה.
בחלק ב' של המאמר נדבר על הטיפול בעייפות לאחר שבץ.
ובינתיים…
רוצים לקבל ייעוץ + המלצות מותאמות אישית להמשך השיקום?
אני מזמין אתכם לתאם איתי הערכה שיקומית בנוחות ביתכם (באזור המרכז), או שיחת ייעוץ (בטלפון או בזום), נדבר על מה שמטריד אתכם, ואתן לכם הדרכה לאן להמשיך מכאן (הייעוץ בתשלום).
ולרציניים שרוצים ומתאימים – יש אפשרות לעבור איתי תהליך שיקום אישי 1-על-1 בביתכם (באזור המרכז).
בהצלחה,
זאב
הערה חשובה: הכותב הוא פיזיותרפיסט שיקומי. הכותב אינו רופא, פסיכולוג או תזונאי. המידע הוא כללי למטרת לימוד ואינו מהווה המלצה לטיפול כלשהו. יש להתייעץ עם הרופא המטפל לפני ביצוע שינויים בתוכנית הטיפול.