ספסטיות לאחר שבץ: מה הבעיה ומה גורם לה?
ספסטיות היא אחת הבעיות השכיחות לאחר אירוע מוחי, שבאה לידי ביטוי בכיווץ יתר לא-רצוני של שרירים.
השרירים המכווצים מקשים על התנועה ועל התפקוד לאחר האירוע.
במאמר זה אסביר מה היא ספסטיות, מה גורם לה ואילו סיבוכים עלולים להגרם בגללה.
במאמר נפרד אתאר את הפתרונות לספסטיות לאחר שבץ.
מהו טונוס שרירים?
טונוס הוא מתח השריר כשהשריר נמצא במנוחה.
במערכת עצבים בריאה קיים ברקע מתח שרירים נמוך כל הזמן.
כלומר, בזמן העֵרות השרירים אינם רפויים לגמרי אלא נשמר בהם מתח קל שאינו מורגש ואינו מפריע לתפקוד.
כיצד שבץ משפיע על טונוס השרירים?
בסמוך לאירוע מוחי השרירים בצד שנפגע בדרך כלל רפויים יחסית וניתן להניע את היד או את הרגל ללא התנגדות.
מצב זה נקרא 'טונוס שרירים נמוך' או 'היפוטוניה'.
לאחר מספר שבועות (בדרך כלל שבועיים עד שישה שבועות), אצל חלק מהאנשים, הטונוס הנמוך מתחלף בטונוס מוגבר.
הטונוס המוגבר מתבטא בהתנגדות גבוהה של היד או הרגל לכיפוף ו/או ליישור.
מצב זה נקרא טונוס שרירים מוגבר או 'היפרטוניה'.
לעיתים טונוס מוגבר מופיע בסמוך לאירוע המוחי (ולא לאחר מס' שבועות).
מהי ספסטיות?
ספסטיות היא אחד הביטויים של טונוס שרירים מוגבר.
בנוירולוגיה, ספסטיות מוגדרת כעליה בטונוס השריר בעקבות מתיחה מהירה שלו.
למשל, אצל חלק מהאנשים לאחר שבץ, אם תכופפו ואז תנסו ליישר את המרפק (בצד שנפגע) במהירות, תרגישו בהתנגדות ליישור. התנגדות זו נקראת ספסטיות.
לגכן, אם נרצה לדייק, ספסטיות היא עליה חריגה בטונוס השריר בעקבות מתיחה מהירה שלו, בעוד שטונוס מוגבר אינו תלוי דווקא במתיחה של השריר.
מאחר שרוב האנשים (וחלק מאנשי המקצוע) משתמשים במונחים 'טונוס מוגבר' ו'ספסטיות' כזהים, בהמשך המאמר אשתמש בהם לסרוגין, אף שכאמור הם מבטאים תופעות מעט שונות.
מה גורם לספסטיות לאחר שבץ?
בגוף ישנה מערכת שתפקידה להגביר את מתח השרירים.
יש גם מערכות שנועדו לייצר תנועות מהירות מאוד (רפלקסים).
מן הסתם, יש גם מערכת שתפקידה לווסת את ההגברה הזו ואת הרפלקסים (פעולה הנקראת דיכוי או אינהיביציה).
במצב רגיל קיים איזון בין המערכות הללו.
לאחר אירוע מוחי עלולה להפגע המערכת המווסתת את הטונוס.
אם המערכת המווסתת את הטונוס נפגעת, והמערכת שמגבירה את הטונוס הופכת דומיננטית, מתקבל מתח שרירי מוגבר.
אם המערכת שמווסתת (מעכבת) את הרפלקסים נפגעת, נקבל ספסטיות.
בדרך כלל הפגיעה שגורמת לספסטיות היא במסלול עצבי שנקרא המסלול הקורטיקו-ספינלי.
פגיעה במסלול זה גורמת לאיבוד העיכוב העצבי על הרפלקסים ותגובות הרפלקס הופכות למוגברות, דבר שמוביל לספסטיות.
האם טונוס השריר קבוע או משתנה?
טונוס השרירים, במיוחד כשאינו מווסת כראוי, יכול להשתנות במצבים שונים, במיוחד בעת מאמץ.
מאמץ יכול להיות שינוי תנוחה (למשל מעבר משכיבה לישיבה) או אפילו עיטוש.
המאמץ יכול להיות באזור אחד בגוף והכיווץ יתגבר באזור אחר – למשל עיטוש שגורם למרפק להתקפל.
לכן, חשוב למדוד את הטונוס בתנוחות שונות, תוך כדי שינוי תנוחה ועוד.
בבדיקה נוירולוגית בדרך כלל בודקים את הטונוס בשכיבה (במנוחה) בשל הצורך לדייק בבדיקה.
לצרכים מעשיים ותפקודיים יש לבדוק את הטונוס במצבים שונים – הוא עשוי להיות שונה בעמידה מאשר בשכיבה, למשל.
הטונוס עשוי להשתנות גם בעת מתח (סטרס), חרדה ומצבים גופניים ונפשיים נוספים.
ספסטיות לאחר שבץ – מה הבעיה?
טונוס שריר מוגבר עלול לגרום למספר בעיות:
א. קושי בתנועה/הפרעה לתנועה
למשל, טונוס מוגבר בשרירים המכופפים את הברך יקשה על יישור הברך ולכן על עמידה והליכה.
טונוס מוגבר בשרירים המכופפים את המרפק יקשה על יישור המרפק, ולכן על השימוש ביד.
ב. קיצורי שרירים (קונטרקטורות)
טונוס מוגבר שאינו מטופל עלול במשך הזמן להביא לקיצור של שרירים ולהגבלה בטווח התנועה, בעיקר של הידיים ושל הרגליים. מצב זה נקרא 'קונטרקטורה'.
האם יש תועלת בטונוס שרירים מוגבר?
תועלת בטונוס מוגבר? לפעמים כן!
במוח ישנן מספר מערכות שיכולות להפעיל את השרירים, ביניהן כאלה שמייצרות תנועה רצונית וכאלה שאחראיות על פעילות לא-רצונית שמתבצעת ברקע (כמו 'תחזוקה' של טונוס שריר במנוחה).
לאחר אירוע מוחי שכיח שהמערכת שמייצרת את התנועה הרצונית בגוף נפגעת.
ייתכן מצב בו, למשל, מנסים לעמוד והברך (בצד שנפגע) 'קורסת' בגלל שהמערכת הרצונית לא מצליחה לתת הוראה לשרירים שמיישרים אותה.
במצב כזה, אם במקרה קיים טונוס מוגבר (שאינו תקין) בשריר שמיישר את הברך, ניתן 'להשתמש' בו לצורך ההליכה.
למעשה אנחנו 'משתמשים' בליקוי בויסות הטונוס, שיוצר יישור לא-רצוני של הרגל, כתחליף ליישור הרצוני שנפגע.
כמובן שעדיף לשקם את המערכת שמייצרת תנועה רצונית, אבל לפעמים זה לא מתאפשר והטונוס המוגבר מאפשר הליכה שלא היתה מתאפשרת בלעדיו.
תבניות של טונוס מוגבר לאחר אירוע מוחי
לאחר אירוע מוחי הטונוס המוגבר מופיע בדרך כלל בגפיים, כלומר ביד ו/או ברגל בצד שנפגע.
הטונוס יכול להופיע בשרירים הגדולים (סביב המרפק או הברך) או הקטנים (אצבעות).
כאמור, הטונוס בדרך כלל מתגבר בזמן פעולה או מאמץ, גם אם המאמץ מבוצע באיזור אחר בגוף.
.
פעמים רבות טונוס מוגבר מופיע ב'תבנית', כלומר טונוס מוגבר המשפיע על כמה מפרקים בשילובים אופייניים.
תבניות אופייניות הן למשל:
תבנית של כיפוף ('תבנית פלקסורית') בידיים – בכתף (הזרוע מתקרבת לגוף), במרפק (לכיוון כיפוף), בשורש כף היד (מתקפל פנימה), באצבעות כף היד (לכיוון כיפוף – אגרוף).
תבנית של יישור ('תבנית אקסטנסורית') ברגליים – בירך (מתיישרת לאחור ומתקרבת למרכז), בברך (יישור של הברך), בקרסול (כף הרגל נמתחת כלפי מטה) ובאצבעות כף הרגל (מתכופפות פנימה).
התבניות, המייצגות שילובים שכיחים של טונוס מוגבר, יכולות להשפיע על התנועה לאחר אירוע מוחי.
למשל, בתבנית של יישור ברגל, כאשר הברך מתיישרת גם כף הרגל נוטה להמתח כלפי מטה.
בהליכה תקינה, לעומת זאת, כאשר מיישרים את הברך כף הרגל אמורה דווקא להתרומם כלפי מעלה.
לכן, כשקיימת תבנית של יישור ברגל, היא עלולה להפריע להליכה התקינה.
לסיכום
לאחר אירוע מוחי עלולה להפגע המערכת המווסתת את הטונוס ו/או את הרפלקסים.
כתוצאה מכך יופיע טונוס מוגבר או ספסטיות שעלולים להפריע לתנועה.
אם הם לא מטופלים, עלולים להיווצר קיצורי שרירים בלתי הפיכים.
***
עד כאן הרקע לגבי ספסטיות לאחר אירוע מוחי.
במאמר הבא אתאר כיצד מטפלים בספסטיות לאחר שבץ.
עד אז –
מעוניינים בקבלת הדרכה במייל לשיקום לאחר אירוע מוחי? הרשמו כאן כעת.
מעוניינים בשיקום פיזיותרפי מקצועי בביתכם לשיפור התפקוד? דברו איתי בהקדם, חבל על הזמן שמתבזבז…
בברכת בריאות שלמה,
זאב כהן
שיקום מוצלח לאחר אירוע מוחי
נ.ב. אם אתם לא רוצים לפספס הדרכות, מאמרים וטיפים בנושא השיקום לאחר שבץ,
הצטרפו עכשיו לקבוצת ווצאפ בה אעדכן כשאני מעלה תוכן רלוונטי.
(הקבוצה היא קבוצה שקטה לעדכונים בלבד, ללא התראות מיותרות)
הצטרפו לקבוצת ווצאפ שקטה לעדכוני תוכן
קבלו ייעוץ והכוונה בפגישה אישית
שפרו את התפקוד עם שיקום פרטי בביתכם
מצאו אביזרים שיקלו על חיי היום-יום
קבלו עדכוני שיקום בפייסבוק
התייעצו איתי בפורום שיקום אירוע מוחי
