דיכאון לאחר אירוע מוחי: 'הרוצח השקט' של השיקום? (חלק א')
דיכאון הוא תופעה שכיחה מאוד לאחר אירוע מוחי – כשליש עד מחצית(!) מהאנשים שעוברים אירוע מוחי לוקים בדיכאון.
כאשר קיים דיכאון הטיפול בו חשוב מאחר שקשה מאוד לעבור שיקום מוצלח, עם כל הקשיים שבדרך, במצב רוח דיכאוני.
העדר טיפול בדיכאון עלול להביא לכשלון של תוכנית שיקום מוצלחת מכל בחינה אחרת.
מה ההבדל בין עצב לדיכאון לאחר שבץ?
עצב, אפילו עצב עמוק, לאחר אירוע מוחי הוא תחושה טבעית לחלוטין.
במצב מורכב כל כך, בו אדם מאבד בפתאומיות יכולות רבות, הופך מעצמאי לתלוי בעזרת אחרים, ולעיתים מתקשה לתקשר את רצונותיו ותחושותיו, טבעי לחוש עצבות.
במצב בו המעמד החברתי – כבן זוג, כאמא, כסבא, כאדם התורם לחברה, כמפרנס – מתערער, קשה לראות אור.
כאשר העתיד לא ברור, הפרנסה עלולה להפגע, והיכולת לטפל בעניני היום-יום – אפילו הפשוטים שבהם – נגוזה, טבעי לדאוג מפני הבאות.
התחושות הללו שכיחות וטבעיות, וכל עוד הן אינן פוגעות בתפקוד ובתהליך השיקום, אני לא רואה בהן בעיה הדורשת טיפול רפואי, מלבד אולי ייעוץ פסיכולוגי-שיקומי שיכול להקל על עיבודן.
להבדיל מעצבות ומדאגה, דיכאון לאחר אירוע מוחי הוא מצב מתמשך, המתבטא בתחומי חיים שונים ובעל השפעה רבה על התפקוד היומיומי.
מהם המאפיינים של דיכאון לאחר אירוע מוחי?
בין המאפיינים של דיכאון לאחר שבץ אפשר למנות:
- עצבות מתמשכת לאורך רוב היום
- איבוד עניין בפעילויות יומיומיות, גם בכאלה שקודם לכן היו מהנות (למשל מפגש עם קרובי משפחה, צפייה בסרט וכו׳)
- תחושת ריקנות – הכל נראה חסר משמעות
- תחושה של חוסר תקווה – ׳אין טעם׳, אין עתיד
- אובדן תאבון וירידה במשקל; ולפעמים להיפך – אכילה מוגברת ועלייה במשקל
- נדודי שינה, בד״כ מתבטאים ביקיצה מוקדמת ללא יכולת להרדם שוב. לעיתים להיפך – שינה רבה מידי (מעל 8-9 שעות מידי לילה)
- ירידה ביכולת להתרכז – למשל בקריאת ספר או בחומר אחר המצריך ריכוז
- ירידה בחשק המיני
- נטייה להתרגז בקלות, גם על דברים קטנים שבעבר לא הרגיזו
- מחשבות חוזרות על התאבדות ו/או על מוות, גם בלי תכנון מעשי איך להגשים אותן
מהם הגורמים לדיכאון לאחר אירוע מוחי?
- נטיה קודמת לדיכאון, או דיכאון בעבר (לאנשים עם דיכאון סיכון מוגבר לאירוע מוחי)
- הקשיים הרבים בהתמודדות עם המצב החדש, במיוחד עם אבדן (חלקי או מלא) של העצמאות בפעולות יום-יומיות וההזדקקות לעזרת אחרים
- ההבנה שהחזרה לתפקוד הקודם תיקח זמן ומאמצים רבים וההבנה שלפעמים היא בלתי אפשרית
- הפגיעה במוח כתוצאה מהאירוע יכולה לגרום לדיכאון בשל ההפרעה שנגרמת לפעולת המוח כתוצאה ממנה
- צמצום הקשרים החברתיים לאחר האירוע, ניתוק קשר ממקום עבודה ומחברים ש'נעלמים'
למה חשוב כל-כך לטפל בדיכאון לאחר אירוע מוחי?
השיקום אחרי אירוע מוחי הוא שיקום קשה, לפעמים אפילו קשה מאוד.
הוא דורש המון תרגול, המון סבלנות, יכולת להתמודד עם התקדמות איטית, יכולת להתמודד עם נסיגות בתפקוד ובאופן כללי יכולת להתמודד עם תסכול על בסיס יום-יומי ופעמים רבות במשך כל יום.
לאדם בדיכאון קשה מאוד, ולפעמים בלתי אפשרי, לגייס את המשאבים הדרושים לשיקום כזה לאורך זמן.
כשבראש רצות שאלות כמו 'מה הטעם בתרגול? למה להתאמץ? למה כבר אני יכול להגיע? בכל מקרה אשאר מוגבל, אז למה להשקיע כל כך הרבה? אני לא אחזור להיות כמו שהייתי… מה הטעם בחיים כאלה בכלל?' קשה לגייס את הרצון ואת יכולת התמדה הנדרשים.
גם כאשר הם משתתפים בתהליך שיקומי, אנשים בדיכאון מתקשים להתמודד עם התסכול שמתעורר בהם לנוכח המצב, והם נוטים 'להרים ידיים' בשלב מוקדם של השיקום.
מבחינה מעשית, פעמים רבות ללא טיפול בדיכאון אין אפשרות לבצע שיקום שיביא תועלת.
במצבים כאלה יש לטפל בדיכאון לפני תחילת השיקום, או תוך כדי השיקום בהקדם האפשרי.
הזנחת הטיפול בדיכאון מתוך הנחה שהוא ׳יעבור מעצמו׳ תביא לכשלון השיקום בשל חוסר תרגול עצמי של המטופל, המנעות מתרגול קשה (עושה רק תרגילים קלים), אי-שמירה על רציפות הטיפול (ביטול טיפולים) והפסקת הטיפול ע״י המטופל.
***
עד כאן חלק א' של המאמר על דיכאון לאחר אירוע מוחי ועל החשיבות הרבה של הטיפול בו.
בחלק ב' של המאמר תמצאו דרכים לטיפול בדיכאון ולהתמודדות עימו.
מעוניינים בקבלת הדרכה במייל לשיקום לאחר אירוע מוחי? הרשמו כאן כעת
מעוניינים בשיקום פיזיותרפי מקצועי בביתכם לשיפור התפקוד? דברו איתי בהקדם, חבל על הזמן שמתבזבז…
בברכת בריאות שלמה,
זאב כהן
שיקום מוצלח לאחר אירוע מוחי
הערה חשובה: הכותב הוא פיזיותרפיסט שיקומי. הכותב אינו רופא, פסיכולוג או תזונאי. דיכאון הוא מצב רפואי מורכב – יש להתייעץ עם הרופא המטפל. המידע הוא כללי למטרת לימוד ואינו מהווה המלצה לטיפול כלשהו.