כששבץ גורם לסימני פרקינסון: מהו ׳פרקינסוניזם וסקולרי׳?
כפי שראינו במייל הקודם, אנשים לאחר שבץ עשויים לחוות תסמינים שדומים לתסמינים של מחלת הפרקינסון.
מצב זה נקרא פרקינסוניזם וסקולרי, והוא שונה ממחלת הפרקינסון הקלאסית.
אבל אם זה לא פרקינסון, מה זה?
בואו נראה.
מהו פרקינסוניזם וסקולרי?
פרקינסוניזם וסקולרי הוא מצב בו סימנים דמויי-פרקינסון מופיעים בעקבות מחלה של כלי הדם במוח.
מצב זה נגרם בדרך כלל כתוצאה מסדרה של אירועים מוחיים קטנים.
אירועים מוחיים כאלה, כשהם פוגעים באזורים מסוימים במוח, עלולים לגרום נזק למוח, בעקבותיו מופיעים סימנים פרקינסוניים.
כאמור, לרוב הסימנים הפרקינסוניים לא מופיעים אחרי אירוע מוחי אחד ׳גדול׳, אלא לאחר סדרה של אירועים מוחיים קטנים, לפעמים אפילו לא מורגשים, היוצרים נזק מצטבר למוח.
מהם הסימנים של פרקינסוניזם וסקולרי?
פרקינסוניזם וסקולרי גורם לתופעות הדומות לאלו הנגרמות ע״י מחלת הפרקינסון:
א. קושי בהליכה
התסמין השכיח ביותר הוא קושי בהליכה.
האדם הולך באיטיות ובצעדים קטנים יחסית.
שלא כמו באירוע מוחי 'רגיל', ההליכה עשויה להיות סימטרית יחסית, ללא חולשה בולטת בצד אחד של הגוף.
לפעמים ישנו קושי להתחיל ללכת – האדם כאילו ׳נתקע׳ כשהוא מנסה להתחיל ללכת.
לאחר שהוא מתחיל ללכת ההליכה 'זורמת' יותר.
לפעמים קורה מעין ׳קפאון׳ של התנועה במהלך ההליכה, ואז שוב עשוי להיות קושי ׳להתניע׳ אותה מחדש.
ב. תנועה איטית
איטיות בתנועה היא סימן שכיח בפרקינסוניזם וסקולרי.
האיטיות באה לידי ביטוי במיוחד בהליכה ובתנועת הרגליים בכלל (אך פחות בידיים).
האיטיות בתנועה גורמת לקושי בתפקוד היומיומי – בסיבוב במיטה, במעבר לישיבה, בקימה לעמידה וכו׳.
ג. שיווי משקל לקוי (בשני הצדדים)
תופעה נוספת היא שיווי משקל לקוי במיוחד, שעלול לגרום לנפילות.
בניגוד לאירוע מוחי, בו הליקוי בשיווי המשקל קשור לחולשה בצד אחד של הגוף, כאן שיווי המשקל לקוי בשני הצדדים (וגם בציר לפנים-לאחור).
ד. נוקשות שרירים
נוקשות השרירים באה לידי ביטוי בעיקר ברגליים, ולפעמים מלווה בכאבים.
אגב, בפרקינסוניזם וסקולרי באופן כללי – התסמינים מופיעים יותר ברגליים מאשר בידיים, ומשפיעים בעיקר על ההליכה.
ה. פגיעה קוגניטיבית
לצד השינויים ביכולת התנועה, קיימת פעמים רבות גם ירידה בתפקוד הקוגניטיבי.
יכולים להופיע ירידה בזיכרון, קשיי ריכוז ושינויים בהתנהגות.
הפגיעה מורגשת במיוחד בתחומים של חשיבה מורכבת כמו תכנון ופתרון בעיות, במיוחד כאלה שדורשות מספר שלבים לפתרונן.
למעשה, ירידה קוגניטיבית נפוצה יותר בפרקינסוניזם וסקולרי מאשר במחלת פרקינסון 'קלאסית'.
ו. תסמינים הקשורים למערכת השתן
אצל חלק מהאנשים מופיעים סימנים כגון תחושת דחיפות במתן שתן, מתן שתן תכוף או בריחת שתן.
בדרך כלל סימנים אלו מופיעים בשלבים מתקדמים יותר של המחלה.
ז. שינויים רגשיים והפרעות במצב הרוח
לפעמים ישנו קושי בוויסות רגשי, המתבטא במצבי רוח משתנים, ולפעמים אפילו בהתקפי צחוק או בכי בלתי נשלטים.
שינויים במצב הרוח, כמו דיכאון, שכיחים יחסית ועשויים להיות קשורים גם למחלה עצמה וגם לתגובה הרגשית למגבלה הגופנית.
ח. סימנים נוירולוגיים נוספים
מאחר שפרקינסוניזם וסקולרי נובע מסדרה של אירועים מוחיים, עשויים להופיע במקביל גם סימנים ׳רגילים׳ שמאפיינים אירועים מוחיים, כמו חולשה או שיתוק בצד אחד של הגוף, ירידה בתחושה בצד אחד של הגוף ועוד.
ומה לגבי רעד?
כדאי לשים לב לסימן אחד שחסר ברשימה הזו – רעד במנוחה.
רעד במנוחה הוא מאפיין בולט של מחלת הפרקינסון ה׳קלאסית׳.
בפרקינסוניזם וסקולרי, לעומת זאת, הרעד לא שכיח, וגם אם הוא קיים הוא יחסית מינורי.
כיצד מאבחנים פרקינסוניזם וסקולרי?
אבחנה של פרקינסוניזם וסקולרי מתבצעת בדרך כלל על סמך בדיקה גופנית.
לעיתים הרופא יבקש צילום ראש (MRI או CT) ויחפש בו סימנים לאירועים מוחיים קטנים ולפגיעה ב'חומר הלבן' במוח.
קיומם של גורמי סיכון למחלות כלי דם (כגון יתר לחץ דם, הסטוריה של עישון וסוכרת) ותעוד של אירועים מוחיים קודמים עשוי לתמוך באבחנה.
לסיכום:
פרקינסוניזם וסקולרי נגרם מסדרה של אירועים מוחיים קטנים, ולא מניוון הדרגתי של אזור מסוים במוח (כמו במחלת הפרקינסון ה׳רגילה׳).
חלק מסימני הפרקינסוניזם הווסקולרי דומים לאלה של מחלת הפרקינסון, אבל ישנם גם הבדלים ביניהן.
במייל הבא אחדד יותר את ההבדלים בין מחלת הפרקינסון הקלאסית לבין פרקינסוניזם וסקולרי.
עד אז, בין אם אתם חושדים בתסמינים פרקינסוניים ובין אם לא,
יש דברים רבים שניתן לעשות כדי להמשיך ולשפר את התפקוד לאחר שבץ:
אני מזמין אתכם לשיחת ייעוץ בה אראה לכם כיצד להמשיך ולשפר את התפקוד (הייעוץ בתשלום),
ומי שרציני ומתאים – מוזמנ/ת לעבור איתי שיקום פיזיותרפי 1-על-1 לשיפור התפקוד בנוחות ביתכם (באזור המרכז).
להתראות, זאב