פשוט וחשוב: הגבירו את המודעות לסכנת הנפילה (#5)

ממשיכים בסדרת המיילים בנושא מניעת נפילות לאחר שבץ:

במייל הראשון כתבתי על שיטות לשיפור שיווי המשקל.

במייל השני דיברנו על התאמה נכונה של אביזרי-עזר להליכה.

במייל השלישי ראינו איך טיפול ב'פוט דרופ' מקטין סיכון לנפילה.

במיל הרביעי בדקנו האם תרופות עלולות להגדיל סיכון לנפילה.

היום נדבר על החשיבות של הגברת המודעות לסכנת הנפילה.

לעיתים קרובות לאחר אירוע מוחי קיים פער בין יכולות המשתקם בפועל לבין האופן בו הוא תופס ומעריך את יכולותיו.

כאשר המשתקם חושב שהוא יציב יותר מאשר הוא בפועל, הסיכון לנפילה גבוה.

הפער יכול לנבוע ממספר סיבות:

מינו של המשתקם:

מנסיוני גברים נוטים יותר להתנהגות פזיזה מאשר נשים (לא כולם, לא כולם…)

אופיו של המשתקם:

אופיו של האדם טרם האירוע – חששן מול הרפתקן, חרדתי מול שוחר ריגושים – עשוי להשפיע על נכונותו לקחת סיכונים לאחר האירוע.

חוסר קבלה של המצב:

כאשר אדם לא מקבל את מצבו כרגע, הוא עלול לנסות 'בכוח' לעשות דברים שאינם בטיחותיים עבורו.

זה שכיח יותר בתחילת השיקום, אבל קורה לפעמים גם בהמשך.

פזיזות הנובעת מהפגיעה במוח:

לפעמים הנזק למוח שנגרם עקב האירוע המוחי הוא באזורים הקשורים לוויסות ההתנהגות וליכולת לקבל החלטות שקולות.

חוסר מודעות לפגיעה במוח:

מצב יותר קיצוני (ויותר נדיר) הוא מצב בו עקב הפגיעה במוח האדם מתכחש לכך שהוא מוגבל עקב האירוע המוחי, למרות שמבחינה חושית – ראייה למשל – הוא רואה את המגבלה.

ברור שבמצב כזה הסיכון לנפילה גבוה מאוד.

בעיה שכיחה – סכנה דווקא כשהתפקוד משתפר:

מנסיוני כמטפל, פעמים רבות דווקא כאשר אנשים משתפרים הם בסכנה גדולה יותר ליפול.

מדוע?

ראשית, כאשר יושבים בכסא גלגלים הסיכון לנפילה נמוך.

כאשר עוברים לעמידה ולהליכה הסיכון גדול הרבה יותר.

יותר מכך:

עם השיפור בא התאבון, ואנשים מרגישים בטוחים ו'הרפתקנים' יותר.

מרוב התלהבות מהשיפור הם מנסים לעשות דברים שהם מעבר ליכולת.

זו נקודה מסוכנת מבחינת השיקום, והיו לי (לצערי) מטופלים שנפלו בדיוק בשלב הזה.

זה שלב בו ממש חשוב להחדיר למודעות שקיימת סכנה גדולה לנפילה, וגם לנקוט בצעדים למנוע אותה.

אז מה עושים? איך מגבירים מודעות לסכנת הנפילה?

כדאי לשוחח עם המשתקם ולהעלות את הנושא למודעות שלו.

בשיחה אני ממליץ להתייחס לנושאים הבאים:

1. מודעות ליכולת האמיתית כרגע (לעומת מה שהאדם חושב שיכול)
2. מודעות לסכנת הנפילה – לעבור בפירוט על מצבים מועדים לפורענות ועל מקומות מועדים לנפילה
3. מודעות לשינויים ביכולת במצבים שונים ובזמנים שונים (למשל בבוקר מיד לאחר הקימה, או כשקמים באמצע הלילה)
4. מודעות להשפעת העייפות על התפקוד

חשוב להדריך גם את המטפל/ת, בין אם זה עובד/ת זר/ה או בן/ת משפחה.

איך אני יכול לעזור לכם בהגברת המודעות?

מנסיוני אנשים רבים מפנימים טוב יותר כשאיש מקצוע אומר להם את הדברים (לעומת קרוב משפחה).

מעוניינים שאנהל שיחה עם המשתקם ואחדד לו את הסכנה ליפול?

תאמו פגישת הדרכה בזום או בביתכם (באזור המרכז) ואולי נוכל לחסוך נפילה ואת כל הכרוך בה (כדאי).

להשתמע,

זאב