תא לחץ לאחר אירוע מוחי: האם הוא מועיל לשיקום?

השימוש בתא לחץ, בשילוב חמצן בריכוז גבוה, מאפשר להמיס בדם כמות גדולה של חמצן, מעל ומעבר לרגיל.

החמצן העודף מגיע לאיברי הגוף השונים, ובכללם למוח.

מאחר שלאחר אירוע מוחי עשויים להמצא במוח תאים שיכולים להפיק תועלת מאספקת חמצן נוספת, הועלתה ההשערה ששימוש בתא לחץ עשוי לשפר את התפקוד לאחר אירוע מוחי.

האמנם?

במאמר זה אתאר את הטיפול בתא לחץ בשילוב חמצן בריכוז גבוה – הרעיון מאחורי הטיפול והאם הוא מועיל לשיקום לאחר אירוע מוחי.

בחלק ב' של המאמר תמצאו פרטים לגבי בטיחות הטיפול, זמינותו, עלויות הטיפול וכו'.

רקע: מה הוא לחץ האויר?

האויר שסביבנו מורכב מגזים שונים, ביניהם חמצן, חנקן, מימן ועוד.

אף שאלו גזים קלים מאוד, עדיין יש להם משקל מסוים. המשקל הזה של האויר שסביבנו לוחץ על גופנו בכח זעיר, בלתי מורגש.

בין היתר, הלחץ העדין הזה של האויר שסביבנו מסייע לתהליך הנשימה.

במקומות גבוהים מאוד, בהם יש פחות אויר מעלינו, הלחץ האטמוספרי נמוך מהרגיל.

אנשים המטיילים במקומות גבוהים במיוחד (למשל הרים גבוהים) עלולים להתקשות בנשימה, מאחר שלחץ האויר (והחמצן) נמוך מהרגיל, ופחות חמצן מגיע לרקמות הגוף.

באופן דומה, במקומות נמוכים מאוד כמו ים המלח, וכן בזמן צלילה, הלחץ גבוה מאשר בגובה פני הים.

לחץ האויר נקרא גם לחץ אטמוספרי או לחץ ברומטרי.

אחת מיחידות המדידה של לחץ האויר נקראת באר (bar).

(דרך אגב, בתחנות דלק רבות תמצאו מתקן למילוי אויר בצמיגים, בו ניתן לציין את לחץ האויר הרצוי בצמיג ביחידות של באר.)

מה זה תא לחץ?

תא לחץ הוא תא בו ניתן להגביר, באופן מבוקר, את הלחץ האטמוספרי שסביב הגוף.

התא בנוי מחומרים העמידים ללחץ, כדי לעמוד בלחץ המוגבר של האויר בתוכו.

מאחר שלחץ האויר (שנמדד בבאר) מוגבר, הכינוי המקצועי לטיפולים כאלה הוא טיפולים היפר-בארים (hyper-baric).

כאשר מתווסף חמצן בריכוז גבוה לטיפול, הוא נקרא טיפול בחמצן בלחץ גבוה – Hyper Baric Oxygen Therapy – או HBOT.

איך תא לחץ בשילוב חמצן בריכוז גבוה עובד?

חמצן יכול להגיע לרקמות הגוף השונות באחת משתי דרכים:

1. הוא יכול להקשר להמוגלובין שנמצא בכדוריות דם אדומות, וכך 'לתפוס טרמפ' עד איבר היעד
2. הוא יכול להיות מומס בדם, אם הוא נדחס בלחץ גבוה דיו (חשבו על פחמן דו חמצני שנדחס לתוך מים = סודה)

הקשירה להמוגלובין היא הדרך הרגילה בה החמצן 'נוסע' בדם: בלחץ רגיל ובטמפרטורה רגילה, בין 95-99% מההמוגלובין בדם קשור לחמצן.

בתא לחץ, האדם יושב ונושם חמצן בריכוז של 100% דרך מסיכה.

השילוב של שאיפת חמצן מרוכז והלחץ המוגבר שבתא גורמים ליותר חמצן להיות מומס בדם.

במצב זה, כמות החמצן המומסת בדם יכולה להיות אפילו פי חמישה עד פי עשרה מהכמות הרגילה!

זאת בנוסף לחמצן ש'נוסע' בדם כשהוא קשור להמוגלובין.

החמצן הרב המומס בדם מגיע לאיברי הגוף השונים.

מהי השפעת החמצן על הגוף?

הריכוז הגבוה של החמצן בדם, בין היתר,

• משפר את הפקת האנרגיה בתא
• מעודד יצירת כלי דם קטנים
• מזרז ריפוי של פצעים בעור
• מפחית נפיחות ובצקות
• מעודד היווצרות של רקמת עצם חדשה

במוח, מיוחסות לטיפול בתא לחץ עם חמצן בריכוז גבוה תועלות נוספות, כגון

• הפחתת דלקת
• הגברת זרימת הדם במוח
• הגנה על תאי המוח (neuroprotection) ועוד

בנוסף לכך, דרכי הפעלה חדשות של תאי לחץ, שפותחו בשנים האחרונות, מביאים לתועלות נוספות.

בשיטות החדשות, נעשים שינויים לפרקי זמן קצובים בריכוזי החמצן בתא.

המוח מפרש את השינויים הללו, במיוחד ירידה (יחסית) בריכוז החמצן, כסוג של 'איום' או 'אתגר', ומגיב בשחרור של חומרים המעודדים יצירת תאי מוח חדשים, ושיקום והתחדשות (regeneration) של התאים שנפגעו.

בשיטות אלו ניתן להפיק מהשהות בתא תועלת נוספת, שקשורה להפעלה של מנגנונים שיקומיים בתאים שנפגעו, מעבר לתועלת שבאספקת יותר חמצן לתאים.

האם הטיפול בתא לחץ הוא טיפול חדש?

ממש לא.

הטיפול בתא לחץ מבוצע כבר יותר מ-100 שנה.

כבר לפני עשרות שנים גילו שניתן להשתמש בתא לחץ לטיפול בפצעים קשיי-ריפוי באנשים חולי סוכרת, בנפגעי תאונות צלילה, בזיהומים בעצמות ועוד.

עם זאת, השימוש בתא לחץ לטיפול במצבים נוירולוגיים כמו אירוע מוחי הוא חדש יותר – בערך מאמצע שנות ה-90 של המאה הקודמת – ועדיין אינו נחשב לטיפול מקובל בקרב הקהילה הרפואית.

איך תא לחץ עשוי לסייע לשיקום לאחר אירוע מוחי?

לאחר אירוע מוחי ניתן להבחין במספר אזורים במוח:

אזור נמקי – אזור בו נוצר נמק (הרס של תאים). באזור זה תאי מוח מתו ואינם ניתנים ל'החייאה'.

אזור של תאים בתפקוד חלקי – סביב האזור הנמקי (התאים שמתו) נמצא אזור בו יש תאים שלא מתו אך שמתפקדים באופן חלקי בלבד.

אזור זה נקרא 'פנומברה'.

בדרך כלל התאים שבתפקוד חלקי מצליחים להפיק כמות מינימלית של אנרגיה המספיקה להישרדותם אך אינה מספיקה לתפקוד מלא.

הרעיון שעומד מאחורי השימוש בתא לחץ לשיקום לאחר אירוע מוחי הוא שאם נצליח להביא יותר חמצן לתאי המוח שמתפקדים חלקית, נוכל לעזור להם לחזור לתפקוד מלא וכתוצאה מכל נקבל שיפור בתפקוד היומיומי.

האם ניתן להעריך מראש אם הטיפול בתא לחץ עשוי להועיל לאדם מסוים?

מידת התועלת שאפשר לצפות לה מהטיפול תלויה במידה רבה בגודל הפנומברה (האזור המכיל תאים בתפקוד חלקי) וממיקומה.

כזכור, התאים שאינם מתים אך מתפקדים באופן חלקי בלבד הם התאים שעשויים להפיק תועלת מאספקה עודפת של חמצן.

אם יש מעט תאים כאלו, הסיכוי לשיפור בתפקוד כתוצאת מהטיפול קטן.

גם אם יש הרבה תאים כאלו, לא בטוח שחזרתם לתפקוד מלא תביא לשיפור בתפקוד.

הדבר תלוי גם במיקומם במוח וביכולת שלהם להשתלב שוב ברשתות של תאי העצב שסביבם.

גורמים נוספים, כמו מידת התפקוד של תאים תומכים שנמצאים סביב תאי העצב, גם הם יכולים להשפיע על תוצאת הטיפול.

בתאי לחץ מקצועיים, לפני תחילת הטיפול, מבצעים (בין היתר) בדיקת הדמיה של המוח (CT ראש) ובדיקת הדמיה המראה את רמת הפעילות של תאי המוח (בדיקת SPECT).

ה-CT ראש מראה את אזור הנמק (התאים המתים) שנמצא במוח, ובדיקת ה-SPECT מראה היכן נמצאים תאים בתפקוד חלקי.

השילוב של תוצאות שתי הבדיקות הללו מאפשר להעריך את כמות ומיקום התאים שעשויים להפיק תועלת מחמצן בלחץ גבוה.

האם השימוש בתא לחץ עוזר לשיקום לאחר אירוע מוחי?

נכון להיום (2022), התשובה לשאלה זו לא ברורה עדיין.

ישנם מספר מחקרים המראים תועלת בשימוש בתא לחץ לאחר אירוע מוחי.

במחקר שנערך בישראל ופורסם ב-2013, נמצאה תועלת בטיפול בתא לחץ לאנשים שהיו בין 6 חודשים ל-3 שנים לאחר האירוע.

במחקר מ-2015, נמצא שיפור בדיכאון (תופעה שכיחה) אצל אנשים לאחר אירוע מוחי, אצל אנשים שעברו טיפול בתא לחץ משולב בטיפול תרופתי בדיכאון, יותר מאשר בטיפול בתא לחץ או בתרופות נגד דיכאון בנפרד. המטופלים היו עד חודש לאחר האירוע.

במחקר נוסף מ-2020 נמצא שיפור במדדים קוגניטיביים רבים, ביניהם זכרון, תשומת לב, מהירות עיבוד מידע, תפקודים ניהוליים (ארגון, תעדוף וכו') ועוד, עם שיפור שהוגדר 'בעל משמעות' בכ-86% מהאנשים שעברו טיפול בתא לחץ.

עם זאת, אצל חלק (לא קטן) מהאנשים שפגשתי שעברו טיפול בתא לחץ לאחר אירוע מוחי, היה שיפור מועט (ולפעמים כלל לא), גם לאחר סדרת טיפולים מלאה.

דברים דומים שמעתי גם מקולגות שלי העוסקים בשיקום לאחר אירוע מוחי.

אמנם, ניתן לטעון שאנשים לאחר אירוע מוחי, שעברו טיפול מוצלח בתא לחץ, פחות נזקקים להמשך שיקום פרטי ולכן אני וחברי הפיזיותרפיסטים לא פוגשים אותם.

עם זאת, עברו כבר כ-10 שנים מאז הפך תא לחץ לטיפול מוכר לאירוע מוחי בקרב הקהל הרחב.

בתקופה זו טופלו בתאי לחץ בישראל מאות אנשים שעברו אירוע מוחי (לכל הפחות).

הייתי מצפה בשלב זה לפגוש או לשמוע על יותר מטופלים, לאחר שבץ משמעותי, שהשיגו שיפור ניכר לאחר טיפול בתא לחץ.

לצערי, זה לא המצב.

הסבר אפשרי לכך הוא שאצל חלק מהאנשים שעברו טיפול בתא לחץ, ייתכן שמלכתחילה היתה קיימת כמות נמוכה של 'תאים מתפקדים חלקית' היכולים להעזר בתוספת החמצן (ראו הסבר בראשית המאמר), ולכן הטיפול לא יכול היה לעזור להם, למרות שהוא עשוי להיות יעיל לאנשים אחרים.

כלומר, ייתכן שחלק מהאנשים שטופלו בתא לחץ מלכתחילה לא יכלו להפיק ממנו תועלת.

הדבר מדגיש את חשיבות בדיקת ההתאמה לפני הטיפול, שעשויה לחסוך זמן וכסף לאותם אנשים שכנראה לא יפיקו ממנו תועלת.

סיבות נוספות לחוסר הצלחה בטיפול בתא לחץ (אצל חלק מהאנשים) מפורטות בהמשך.

עם זאת, יש גם דברים שיכולים לשפר את סיכויי הצלחה של הטיפול.

כיצד פיזיותרפיה משפרת את תוצאות הטיפול בתא לחץ?

כאמור, תאים בתפקוד חלקי עשויים להפיק תועלת מהחמצן הנוסף שמגיע אליהם בזמן הטיפול בתא לחץ.

האם זה מספיק כדי לשפר את התפקוד (עמידה, הליכה וכו׳)?

לא בהכרח.

כדי לבצע פעולות מורכבות, תאי המוח לא עובדים בנפרד אלא יחד עם תאי מוח אחרים, כחלק מרשתות נוירונים.

כדי שהשיפור במצב של תא מוח יתבטא בתפקוד, צריך לגרום לתא להשתלב ברשתות האלה ולעבוד יחד עם תאים אחרים.

הדרך הטובה ביותר לעשות זאת היא על ידי פעילות, ובמקרה שלנו – על ידי תנועה.

התרגול התנועתי נותן גירוי לתאי המוח הרלוונטיים לפעול, ולשלב בפעילות את התאים שחזרו לתפקוד מלא.

לכן, כדי להפיק תועלת מירבית מהטיפול בתא לחץ, כדאי לשלב אותו עם תרגול תנועתי מתאים.

לאנשים אחרי אירוע מוחי קל זה אומר להיות פעילים ולהשתמש בצד הפגוע (יד, רגל) כמה שיותר ביום-יום.

לאנשים פחות פעילים כדאי לשלב פיזיותרפיה עם הטיפול בתא הלחץ, כדי להפיק תנועה שתגרה את התאים להשתלב ברשתות נוירונים פעילות.

הטיפול הפיזיותרפי יכול להתבצע בסמוך לטיפול בתא הלחץ (למשל, בהמשך היום).

אם הבעיה העיקרית היא שפתית, אפשר להעזר בקלינאי תקשורת.

בכל מקרה, הרעיון הוא ליזום פעילות (תנועה, דיבור וכו׳) בסמוך לטיפול בתא הלחץ כדי לעודד את התאים שחוזרים לתפקוד מלא להשתלב ולתרום לתפקוד משופר.

מהן הסיבות לכשלון של טיפול בתא לחץ?

פגשתי לא מעט אנשים שעברו מחזור טיפולים (60 טיפולים) בתא לחץ, בלי שיפור במצבם.

מה יכולות להיות הסיבות לכך?

סיבות אפשריות הן:

1. מלכתחילה לא היתה כמות מספקת של תאים בתפקוד חלקי שיכלו להפיק תועלת מהטיפול בתא לחץ
2. לא בוצעה פעילות גופנית/פיזיותרפיה מספקת כדי לשלב את התאים שחזרו לפעילות ברשתות תפקודיות
3. תא הלחץ פעל בלחץ נמוך מידי וכמות החמצן המומסת בדם לא היתה גבוהה מספיק כדי להועיל. מצב זה עלול לקרות בתאי לחץ ביתיים או בחלק מהמרפאות הפרטיות, אך נדיר בתאי הלחץ שבבתי החולים הציבוריים.
4. הנזק למוח גדול במידה כזו שגם התאים שחזרו לתפקוד לא יכולים להביא לשיפור משמעותי
5. הנזק למוח נמצא במיקום מרכזי כך שהפגיעה בתפקוד משמעותית (גם אם אזור הנזק לא גדול)
6. בעיות רקע אחרות המפריעות ליכולת המוח להתאושש – סוכרת לא מאוזנת, טרשת עורקים מתקדמת, בעיות נוירולוגיות נוספות, גיל מבוגר מאוד או מצבים אחרים הפוגעים במוח
7. סיבות שאינה ידועות – הבנתנו את המוח לא שלמה, ויתכן שיש עוד גורמים שמשפיעים על התוצאות שאיננו מכירים כיום.

לסיכום

בשנים האחרונות עלה לכותרות הטיפול בתא לחץ לצורך שיקום לאחר אירוע מוחי.

השימוש בתא לחץ בשילוב חמצן בריכוז גבוה מאפשר להמיס בדם כמות גדולה של חמצן, מעל ומעבר לרגיל.

מאחר שלאחר אירוע מוחי עשויים להמצא במוח תאים שיכולים להפיק תועלת מאספקת חמצן נוספת, הועלתה ההשערה ששימוש בתא לחץ עשוי לשפר את התפקוד לאחר אירוע מוחי.

מידת התועלת שאפשר לצפות לה מהטיפול תלויה בגודל הפנומברה (האזור המכיל תאים בתפקוד חלקי) וממיקומה, וכן בגורמים נוספים.

פיזיותרפיה ופעילות גופנית יכולים לשפר את הצלחת הטיפול בתא לחץ.

ישנן שיטות המאפשרות להעריך את מידת התועלת של הטיפול לפני שמתחילים בו.

***

עד כאן חלק א' של המאמר.

בחלק ב' של המאמר אתרכז בצד המעשי – היכן ניתן לעבור טיפול בתא לחץ, איך מתבצע הטיפול, האם יש בו סיכונים, עלויות הטיפול ועוד.

מעוניינים בשיקום פיזיותרפי (במקביל לתא לחץ או בנפרד)? דברו איתי עוד היום, חבל על הזמן שמתבזבז ולא שב.

בברכת בריאות שלמה,
זאב כהן
שיקום מוצלח לאחר אירוע מוחי