הליכה לאחר אירוע מוחי – עקרונות השיקום (חלק א')
הליכה היא צורת הניידות הטבעית של האדם הבוגר ומכאן חשיבותה הרבה בשיקום.
אחד היעדים הבסיסיים בשיקום לאחר אירוע מוחי הוא הליכה בטוחה למרחקים קצרים בסביבה ביתית, ובהמשך למרחקים ארוכים יותר גם מחוץ לבית.
מדוע קיים קושי בהליכה אחרי אירוע מוחי?
סיבות שכיחות לקושי ללכת לאחר אירוע מוחי הן:
סיבות הקשורות לתנועה:
- שיתוק מלא של צד אחד, במיוחד של הרגל
- חולשה של צד אחד, במיוחד של הרגל – כלומר יש תנועה אבל חלקית/חלשה
- חולשה בשרירי הליבה המייצבים במרכז הגוף, במיוחד שרירי הבטן והגב
- טונוס ('כיווץ') מוגבר בשרירים שונים ברגל
סיבות הקשורות לתחושה:
- הפרעה בתחושה בצד אחד של הגוף, למשל תחושה ירודה בכף הרגל בצד הפגוע
- הפרעה בתחושה הפנימית של מיקום אברי הגוף המרחב – המוח לא יודע בדיוק היכן האיבר
- הפרעות בראיה לאחר האירוע המוחי – שדה ראיה חלקי או קשיי מיקוד
סיבות אחרות:
- סחרחורת על רקע בעיות בלחץ דם, שכיבה ממושכת, תופעת לוואי של תרופות
- חולשה כללית בשל שכיבה ממושכת בבית החולים (כאשר האשפוז היה ארוך)
- כאבי גב שהופיעו (או הוחמרו) בשל חוסר האיזון השרירי לאחר האירוע
- עייפות כללית לאחר האירוע
- בעיות רקע אחרות של האדם, למשל בעיות ברכיים, כאבים באגן הירכיים ועוד
קבלו חינם המלצות לשיקום מוצלח לאחר אירוע מוחי
האם ניתן לחזור ללכת לאחר אירוע מוחי?
בדרך כלל התשובה היא: כן!
ניתן לרוב להחזיר את יכולת ההליכה, עם אביזר עזר או בלעדיו, למעט במצבים קשים במיוחד.
מתי מתחיל שיקום ההליכה?
בשל חשיבותו מנסים הפיזיותרפיסטים להתחיל את תרגול ההליכה מוקדם ככל האפשר.
התרגול יתחיל בדרך כלל לאחר שהושגה יכולת עמידה ברמה סבירה.
עם זאת, לעיתים נשתמש בתרגול הליכה כבר בשלבים המוקדמים של הטיפול כדי לפתח יכולות אחרות כמו ישיבה ועמידה; במקרים כאלה נשתמש בעזרים שונים שיקנו יציבות ויפצו על היכולות החסרות.
כיצד משקמים את ההליכה לאחר אירוע מוחי?
שיקום ההליכה מתבצע בשלבים הבאים:
- מזהים את הליקויים המונעים את ההליכה.
- מתרגלים כל ליקוי בנפרד או, לחילופין, מתאימים אביזר עזר שיפצה על אותו הליקוי ויאפשר הליכה.
- מתרגלים חלקים בסיסיים של ההליכה – למשל ביצוע צעד אחד בעמידה עם תמיכה, העברת שיווי המשקל מרגל לרגל, הליכה בתמיכה של אביזר יציב (למשל הליכה סביב מיטה או ליד מעקה).
- הולכים למרחק קצר בתמיכה של אביזר נייד כמו מקל או הליכון (בניגוד לאביזר יציב כמו מעקה המקובע לקיר).
- הולכים למרחק יותר ארוך עם אביזר, ואם ניתן מתרגלים גם הליכה ללא אביזר עזר.
התרגול בפועל משתנה, כמובן, בהתאם למצבו של האדם ולליקויים הקיימים אצלו.
האם יש הבדל בין הליכה בבית להליכה מחוץ לבית?
כשבריאים ההליכה נראית דומה בכל מקום: בבית, בעבודה, בקניון, ברחוב, על חוף הים.
למעשה לכל אחת מהסביבות הללו יש מאפיינים שונים, למשל:
- סוג המשטח – מרצפות רגילות, מרצפות חלקות, כורכר או משטח אחר
- שיפוע המשטח – ללא שיפוע, שיפוע אחיד, שיפוע משתנה
- תנאי הראייה – מקום מואר או חשוך, תאורה אחידה או משתנה וכו'
- מכשולים בדרך – קליפת בננה, משטח רטוב, כדור מתגלגל וכו'
- פניות/עומס – כמות הגירויים השונים הנמצאת במקום (אנשים, בעלי חיים, מכשירים מצפצפים וכו')
- זמינות של מקום לנוח אם צריך – ספסל, כסא, כורסא
לאחר אירוע מוחי ההבדלים הללו בין סביבות שונות יכולים להיות חשובים מאוד ליכולת ההליכה באותה הסביבה.
כלומר, אדם יכול ללכת בבטחון סביר בתוך הבית אבל להתקשות בהליכה מחוצה לו. אזכיר שהסביבה הביתית היא:
- סביבה מוכרת – ניתן ללמוד אותה היטב
- סביבה אחידה יחסית – ריצוף אחיד בתוך הבית, תנאי תאורה אחידים וכו'
- סביבה מבוקרת – יש מידה רבה של שליטה על המתרחש בבית
לכן, ההליכה בבית פשוטה ובטוחה יותר מההליכה בחוץ, שהיא מורכבת יותר, דורשת יכולת תגובה למצבים משתנים ולכן מסוכנת הרבה יותר.
לכן, אין להניח שאדם לאחר אירוע מוחי ההולך בצורה מסוימת בביתו יוכל לעשות זאת גם בחוץ.
יש לבדוק את יכולת ההליכה בחוץ בזהירות, לאורך זמן ובתנאים שונים.
לאחר שסקרנו את נושא ההליכה לאחר אירוע מוחי, כדאי לעבור לחלק המעשי: הליכה לאחר אירוע מוחי – בעיות שכיחות ופתרונן.
קבלו חינם המלצות לשיקום מוצלח לאחר אירוע מוחי