הליכה לאחר אירוע מוחי – בעיות שכיחות ופתרונן (חלק ב')
בחלקו הראשון של המאמר הצגנו עקרונות בסיסיים בשיקום ההליכה לאחר אירוע מוחי.
בחלק זה נתאר את הבעיות השכיחות בהליכה לאחר אירוע מוחי ונציג פתרונות שונים לבעיות אלו.
כמובן שאצל כל משתקם יכול להיות שילוב שונה של הבעיות הללו וחלקן אולי כלל לא יופיעו.
כדי להקל על הקריאה מאמר זה מציג בקצרה את הבעיות ואת פתרונותיהן, ומפנה למאמר נפרד לכל בעיה, בו מוצגים הדברים בהרחבה רבה יותר.
הבעיות השכיחות בהליכה לאחר אירוע מוחי הן:
בעיה 1: כף-רגל שמוטה ('פוט-דרופ')
'פוט-דרופ' (foot drop), או כף רגל שחלקה הקדמי שמוט כלפי מטה, היא תופעה שכיחה לאחר אירוע מוחי. החלק הקדמי של כף הרגל אינו מתרומם (מספיק) בזמן ההליכה, תבנית ההליכה משתנה וגדל הסיכון להתקל בחפץ שמונח על הקרקע, למעוד בעליה למדרכה או בעלית מדרגות וכדומה.
ניתן לטפל בפוט-דרופ באמצעים הבאים:
- תרגול פיזיותרפי בשכיבה ובישיבה
- תרגול פיזיותרפי בעמידה
- חבישת 'שמיניה'
- מכשיר דיקטוס / בוקסיה
- סד קרסול-כף רגל – AFO
- סד מסוג walk-on
- גירוי חשמלי תפקודי להרמת כף הרגל בהליכה
- הזרקת בוטוקס לשריר האחורי של השוק
למידע מפורט על כל הפתרונות הללו קראו את המאמר על כף רגל שמוטה (פוט-דרופ).
בעיה 2: ברך מתכופפת יותר מידי בזמן הדריכה / קושי ליישר את הברך בהליכה
במצב זה הברך 'מתקפלת', או 'קורסת', בזמן הדריכה על הרגל, באופן חלקי או מלא, וכתוצאה מכך הגוף 'צונח' בזמן הדריכה, בהתאם ליכולת של הברך לשאת את משקל הגוף.
סיבה שכיחה לכך היא הפעלה לקויה של שריר הארבע הראשי (quadriceps) שעיקר תפקידו יישור הברך. קיימות סיבות אחרות, כמו כיווץ ('טונוס') מוגבר בשרירים המכופפים של הברך, שמונע את יישורה, אך הן פחות שכיחות.
ניתן לטפל בקושי ליישר את הברך באמצעים הבאים:
- תרגול פיזיותרפי בשכיבה ובישיבה
- תרגול פיזיותרפי בעמידה
- תרגול הליכה בנשיאת משקל חלקית (PWB)
- סד ארוך מסוג KAFO
- גירוי חשמלי תפקודי ליישור הברך בהליכה
למידע מפורט על הפתרונות הללו קראו את המאמר על קושי ליישר את הברך בהליכה.
בעיה 3: יישור-יתר ('טריקה' או 'נעילה') של הברך בהליכה
בהליכה תקינה גם כאשר אנו מיישרים את הברך היישור אינו 'עד הסוף' אלא קצת לפניו; יש לכך יתרונות רבים אבל הדבר דורש שליטה טובה של המוח בשרירים שסביב הברך. כאשר השליטה לקויה יכול להגרם יישור-יתר או 'טריקה' של הברך בזמן היישור. בין הגורמים לכך נמצאים חולשה של שרירי הירך הקדמיים וכן טונוס ('כיווץ') מוגבר שלהם.
ניתן לטפל ביישור-יתר של הברך באמצעים הבאים:
- תרגול פיזיותרפי בעמידה
- תרגול פיזיותרפי בנשיאת משקל חלקית (PWB)
- סד AFO בזוית < 90
- סד מסוג knee cage
- סד Genu Neurexa
למידע מפורט על הפתרונות הללו קראו את המאמר על יישור-יתר ('טריקה' או 'נעילה') של הברך בהליכה.
בעיה 4: קושי להביא את הרגל לְפנים (קדימה)
כאשר אדם לאחר אירוע מוחי מצליח לעמוד זקוף אך אינו יכול להביא את הרגל בצד שנפגע לְפנים, יש צורך לבדוק את היכולת שלו לשאת משקל על הצד ה'בריא', את היכולת להעביר משקל מצד לצד ואת היכולת להביא את הרגל בצד שנפגע לפנים (קדימה).
ניתן לשפר את הבאת הרגל לְפנים באמצעים הבאים:
- תרגול פיזיותרפי בשכיבה על הצד ו/או על הגב
- תרגול פיזיותרפי בעמידה
למידע מפורט על הפתרונות הללו קראו את המאמר על קושי להביא את הרגל לְפנים (קדימה).
להמשך: הליכה לאחר אירוע מוחי – תרגול בעזרת מכשור מתקדם (חלק ג')