כיצד ניתן למנוע אירוע מוחי?
אף שהם מתרחשים באופן פתאומי, מרבית האירועים המוחיים ניתנים למניעה על ידי שמירה על אורח חיים בריא, גם כאשר מתחילים בכך בגיל מבוגר.
בדף זה ריכזתי את הצעדים העיקריים שיעזרו לכם להמנע מהחוויה המפוקפקת הקרויה אירוע מוחי, ולזכות בשנים רבות של בריאות טובה. הנה הם:
מעקב רפואי שוטף
חשוב להיות במעקב של רופא לפחות פעם בחצי שנה לצורך מדידות שגרתיות של משקל ולחץ דם ומעקב שוטף.
הרופא יכול גם לבצע מספר בדיקות שייסייעו להעריך את הסיכון לאירוע מוחי, ביניהן:
- בדיקות דם – כולל פרופיל שומנים בדם, בדיקת רמת סוכר בדם (בצום)
- אק"ג – רישום הפעילות החשמלית של הלב
- הולטר – דומה לאק"ג אך הרישום מתבצע לאורך זמן ארוך יותר, בדרך כלל כיממה
- דופלר עורקי צוואר – מסייעת לאיתור הצרות של עורקי הצוואר, המהווה גורם סיכון לאירוע מוחי
מעקב רפואי ביתי
כיום ניתן באמצעים פשוטים לעקוב בבית אחרי מדדים עיקריים בגוף ולוודא שאינם חורגים מהערכים התקינים.
המדידות הללו עוזרות למנוע ממצבים מסוכנים להתפתח בהדרגה ללא ידיעתנו, ואם התפתחו – לטפל בהם בהקדם.
לחץ דם גבוה, למשל, מכונה 'הרוצח השקט' מאחר שאין לו סימנים חיצוניים ברורים והוא גורם נזק רב בהחבא, לאורך שנים.
בין המדידות שניתן לבצע בבית:
- מדידת לחץ דם ודופק – ניתן לבצע בבית באמצעות מכשיר פשוט למדידת לחץ דם.
- מדידת רמת הסוכר בדם – לחולי סוכרת ולאנשים במצבי קדם-סוכרת – ניתן (וחשוב!) למדוד בבית את ערכי הסוכר בדם באמצעות מכשיר מתאים.
פעילות גופנית למניעת אירוע מוחי
פעילות גופנית אירובית מסייעת למניעת אירוע מוחי ע"י כך שהיא מעודדת יצירת כלי דם קטנים במוח, בלב וברחבי הגוף. כלי דם אלו יכולים לסייע באספקת דם לרקמת המוח כאשר כלי דם אחר נחסם, וכך לצמצם ולעיתים אף למנוע אירוע מוחי.
פעילות גופנית סדירה, מותאמת לגיל ולכושר הנוכחי, יכולה להקטין את הסיכון לאירוע מוחי בכ-30%.
פעילות גופנית אירובית היא כל פעילות גופנית בה מופעלות קבוצות שרירים גדולות לזמן ממושך.
הפעילות האירובית מעלה את צריכת החמצן בגוף ומגבירה את קצב הלב כדי לספק את החמצן הדרוש לשרירים, וכן תורמת ליצירת כלי דם חדשים.
דוגמאות לפעילות גופנית אירובית הן:
- בבית וברחוב: הליכה מהירה, ריצה, רכיבה על אופניים, עליה במדרגות (לאורך זמן)
- בחדר הכושר: הליכה וריצה על מסילה, אופני כושר, מכשירי סטפר ('מדרגות'), מכשירי אליפטיקל המשלבים מדרגות ועבודת ידיים
- בבריכה: שחייה במגוון סגנונות
פעילות גופנית אירובית יש לבצע לאחר בדיקת רופא. אנשים עם בעיות לבביות צריכים לבצע את הפעילות בהדרכה ובהשגחה.
מומלץ למדוד דופק במהלך הפעילות כדי לוודא שהוא נמצא באזור המטרה לפי הגיל.
תדירות הפעילות צריכה להיות לפחות פעמיים בשבוע, ורצוי שלוש עד חמש פעמים בשבוע.
משך הפעילות צריך להיות לפחות עשרים דקות, ורצוי אף יותר – בין כחצי שעה לשעה, תלוי במטרת האימון.
עצימות (אינטנסיביות) האימון – דופק המטרה צריך להיות בין 65% ל-80% מהדופק המירבי לגיל. תרגול בחלק התחתון של הטווח מומלץ למבוגרים או לאלה שאינם בכושר טוב, כדי לא להגיע למאמץ גבוה מדי. תרגול בטווח העליון מביא לשיפור משמעותי יותר בכושר הגופני ומומלץ לאנשים בריאים ומאומנים.
תזונה למניעה של אירוע מוחי
תזונה עוזרת לשמור על משקל תקין ולצמצם גורמי סיכון נוספים כיתר לחץ דם ורמה גבוה של סוכר בדם.
ישנן גישות רבות לתזונה, חלקן מדגישות תזונה צמחונית/טבעונית, חלקן שמות דגש על תזונה איכתית מהחי, חלקן דלות בפחמימות וחלקן דלות בשומנים, חלקן ממליצות על מזון נא (לא מבושל) וחלקן מדגישות את יתרונות הבישול דווקא.
עם זאת, ישנם כמה עקרונות המקובלים על רוב השיטות:
- צריכה של ירקות
- שתיית מים במידה מספקת
- העדפה למזון ביתי ולא מעובד
- העדפה למזון טרי ולא משומר
- המנעות מ'אוכל זבל' (junk food) בעל ערך תזונתי נמוך
- המנעות מממתיקים מלאכותיים וממשקאות 'דיאט'
- המנעות מחומרים משמרים ומחומרי צבע ומאכל
- כשקיים יתר לחץ דם – צמצום צריכת המלח במזון, כחלק מההכנה ובעת האכילה
- בחולי סוכרת – שמירה על תזונה דלת סוכר
- צריכת אלכוהול מתונה – עד 2 כוסות ביום, עדיף של יין אדום
בנוסף, אנשים הנוטלים תרופות למניעת קרישה מסוימות כקומדין – יש להקפיד על הנחיות התזונה שניתנו להם כדי לשמור על ערכי INR בטווח הרצוי.
הפסקת עישון
מעשנים נמצאים בסיכון של עד פי שניים לאירוע מוחי מאשר אנשים שאינם מעשנים.
עישון סיגריות מקטין את רמת החמצן בדם, גורם ללב לעבוד קשה יותר ובכך מגביר את לחץ הדם ואת הסיכון להיווצרות קרישי דם.
עישון גם מגביר את היווצרות הרובד הטרשתי (פלאק) על דפנות כלי הדם, מגביר את הסיכון לחסימתם ולכן מעלה את הסיכון להתפתחות אירוע מוחי.
אל תעשנו.
תרופות למניעה של אירוע מוחי
תרופות יכולות לסייע במניעת אירוע מוחי על ידי הורדת לחץ הדם, מניעת יצירה של קרישי דם, איזון רמת הסוכר בדם, הפחתת רמת השומנים בדם ועוד.
להלן כמה הערות בקשר לשימוש בתרופות למניעה של שבץ מוחי; כמובן שכל נטילה של תרופות, שינוי במינון או הפסקת נטילת תרופה צריכים להעשות בהשגחת רופא בלבד.
- תרופות נוגדות קרישה ('מדללי דם') כמו קומדין הן הטיפול העיקרי למניעת שבץ בעשרות השנים האחרונות. תרופות נוספות הנמצאות בשימוש למטרה זו הן האספירין והפלוויקס (Plavix). נמצא שתרופות אלו מפחיתות במידה קלה את הסיכון לאירועים מוחיים ולבביים.
- שימוש בסטטינים (תרופות להורדת רמת הכולסטרול בדם) עשוי להביא לירידה של כ-15% בסיכון לשבץ, למרות שלא נמצא קשר ברור בין רמות גבוהות של כולסטרול לבין סיכון מוגבר לשבץ.
- תרופות לאיזון רמת הסוכר בדם, כמו גלוקופאג' ואינסולין, מסייעות לצמצום הנזקים שגורמת הסוכרת לכלי הדם בקרב החולים במחלה.
חשוב: גלולות למניעת הריון עלולות להגביר את הסיכון ליצירת קרישי דם אצל נשים להן יש נטייה תורשתית לקרישיות יתר ולהעלות את הסיכון לאירוע מוחי אצלן.
היסטוריה משפחתית של אירועי לב, אירועים מוחיים, קרישי דם בגפיים או תסחיפי ריאות יכולה להצביע על סיכון לנטייה כזו ובמקרים אלו חשוב לברר את הנושא אצל רופא המטולוג.
גם נשים הסובלות ממיגרנה עם אאורה (ראיית אורות בוהקים או כתמים, נימול או חולשה לפני הופעת המיגרנה) ונשים מעשנות מעל גיל 35 צריכות להזהר בלקיחת גלולות למניעת הריון.
הנה למשל מקרה כזה שפורסם לאחרונה.