מה הקשר בין טיול ביום גשום – לשיקום?

שלום,

היום אקח אתנחתא מכתיבה על שיקום תפקוד היד, כדי לשתף אתכם בסיפור קצר.

בשבוע שעבר קבעתי עם עוד מספר חברים לצאת לטיול ביום שישי בבוקר.

ביום שישי האחרון קמתי לבוקר גשום – לא סוער אבל גשם ממושך ללא הפוגה.

היה גם די קר.

הדבר הראשון שחשבתי עליו היה – אולי אבטל את הטיול? גשום, קר, הדרך תהיה בוצית… לא כיף.

ביום כזה,
לא עדיף להשאר במיטה עוד קצת?
להתכרבל עם כוס קפה ועיתון?
או סתם לחזור לישון? (יום שישי)

כתבתי למארגן הטיול:

היה בי חלק שקיווה שהוא יגיד שמזג האויר לא מתאים והטיול מתבטל – ויחסוך לי את ההתלבטות ואת התחושה ש׳נכנעתי׳ לפינוק.

תשובתו היתה החלטית:

טוב, לא נבריז למטיילים האחרים. צריך להתארגן.

התארגנתי, נסעתי לירושלים.

המארגן לא דייק – הגשם לא פסק. היה גשום, ערפילי ודי סגרירי:

התחלנו ללכת, ותוך כדי הליכה מזג האויר התבהר ונהנינו מטיול מקסים בטבע המתעורר.

ראו את היפיוף הזה:

את החוויה המקסימה שעברתי אני חב למארגן הטיול ולתשובה החד משמעית שלו: הטיול מתקיים כרגיל!

אם זה היה תלוי רק בי – כנראה שהייתי נשאר בבית.

ומה הקשר לשיקום לאחר אירוע מוחי?

התפקוד אחרי אירוע מוחי הוא לא ׳כיף׳, והשיקום גם הוא לא תענוג.

הוא דורש מאמץ, הוא מתסכל ומעצבן.

לרוב האנשים יש קול ברקע שאומר – די, מה הטעם, עדיף להשאר במיטה עוד קצת.

בשרור שבשיקום יש את הצד המקצועי/הרפואי – התאמת התרגילים הנכונים לכל שלב, מציאת אביזרים מתאימים וכו'.

אבל שיקום מסודר נותן דבר נוסף:

המחויבות לפיזיותרפיסט, ולתהליך, עוזרים להתגבר על הקול הפנימי שרוצה שיהיה נוח.

גם את חלק מהתרגילים אפשר לבצע עצמאית (ואני תמיד מעודד לכך) –

ללא מסגרת כלשהי קל לוותר, וקשה להתמיד לאורך זמן.

ואם אתם במקרה באזור המרכז ומחפשים מסגרת שיקום פרטית בנוחות ביתכם – הפרטים בקישור.

שבוע טוב, זאב

נ.ב. אם עדיין לא הצטרפתם,

ואם אתם לא רוצים לפספס הדרכות, מאמרים וטיפים בנושא השיקום, 

אני מזמין אתכם להצטרף לקבוצת ווצאפ בה אעדכן כשאני מעלה תוכן רלוונטי.

(הקבוצה היא קבוצה שקטה לעדכונים בלבד, ללא התראות מיותרות)