יישור-יתר ('טריקה') של הברך בהליכה
בעמידה ובהליכה תקינים, כאשר אנו מיישרים את הברך, היישור אינו 'עד הסוף' אלא נעצר קצת לפניו (למעוניינים: כשאתם עומדים, נסו ליישר עוד קצת את הברך ותיווכחו בכך); יש לכך יתרונות רבים אבל הביצוע דורש שליטה טובה של המוח בשרירים שסביב הברך.
מה גורם ליישור-יתר של הברך לאחר אירוע מוחי?
כאשר השליטה על השרירים לקויה יכול להגרם יישור-יתר או 'טריקה' של הברך בזמן היישור.
לפעמים שרירי הירך הקדמיים חלשים מידי, וע"י 'טריקה' של הברך אפשר להוריד מהם עומס. במקרים אחרים שרירים אלו נוטים להתכווץ יותר מידי וליישר את הברך עד הסוף.
חשוב להבין שהבעיה אינה בשריר עצמו אלא בכך שהמוח אינו מפעיל אותו כמו שצריך, עקב הפגיעה במוח כתוצאה מהאירוע המוחי.
איך פותרים את הבעיה?
ניתן לטפל ביישור-יתר של הברך באמצעים הבאים:
- תרגול פיזיותרפי בעמידה
- תרגול פיזיותרפי בנשיאת משקל חלקית (PWB)
- סד AFO בזוית < 90
- סד מסוג knee cage
- סד Genu Neurexa
פתרון: תרגול פיזיותרפי בעמידה
במצבים אלה חשוב לתרגל את שליטת הברך ולנסות להגיע למצב בו אין צורך באביזר עזר עבור הברך.
התרגול צריך להתבצע ברובו בעמידה תוך כדי נשיאה של משקל הגוף.
ניתן לתרגל בעזרת אביזרים פשוטים כמו מדרגה קטנה, רצועות טרה-בנד ותרגילים פשוטים הניתנים על ידי פיזיותרפיסט מיומן.
יתרונות: תרגול אפקטיבי במקרים רבים, במקרים קלים ניתן לתרגל בעמידה באופן עצמאי לאחר הדרכה מתאימה, משפר ממש את תפקוד המוח (אינו מפצה על בעיה קיימת כמו סד)
חסרונות: במקרים מורכבים יש צורך בהשגחה ובהכוונה בזמן התרגול למניעת נפילה ולתרגול מרכיבי תנועה שונים
פתרון: תרגול פיזיותרפי בנשיאת משקל חלקית (PWB)
הרעיון הוא לתרגל את השליטה על יישור הברך בלי שהברך תצטרך לשאת את כל משקל הגוף בזמן הדריכה.
דרך פשוטה לעשות זאת היא על ידי תרגול הליכה במים (המים מציפים מעט את הגוף ומפחיתים את המשקל שהברך נושאת).
הליכה במים אפשר לבצע בבריכה, בים (מסוכן יותר וקשה יותר), במכון שיקום שיש בו בריכה טיפולית או במכוני הידרותרפיה.
דרך נוספת היא בתרגול באמצעות מכשירים הנמצאים בחלק ממכוני השיקום, כמו הלוקומט (Locomat) או מכשיר ה-Alter-G.
למכשירים אלו יכולת 'לקחת' חלק ממשקל הגוף וכך לאפשר דריכה בנשיאת משקל חלקית.
מידע על מכשירים מתקדמים תוכלו לקרוא במאמר השלישי בסדרה, הליכה לאחר אירוע מוחי – תרגול בעזרת מכשור מתקדם (חלק ג').
יתרונות: מאפשר למידה מוטורית תוך כדי התפקוד, זול (כשמבוצע במים), מקל גם במקרים בהם קיימת ברקע בעיה אורטופדית בברכיים, ואצל אמשים בעלי משקל עודף משמעותי המקשה על התרגול בעמידה
חסרונות: אין חסרונות משמעותיים, מלבד הנגישות המוגבלת של המכשירים המתוחכמים יותר
פתרון: סד AFO בזוית < 90
ניתן להשתמש בסד מסוג AFO הבנוי כך שזוית הסד בקרסול קטנה מ-90 מעלות. מבנה כזה גורם לכך שהסד מונע יישור יתר של הברך על ידי הפעלת לחץ נגדי בצד האחורי של הברך.
כמובן שמלבד זאת קיימת גם התועלת הרגילה של סד AFO – תמיכה בכף הרגל ומניעת כף רגל שמוטה (פוט-דרופ).
יתרונות: מתאים כאשר קיים יישור יתר של הברך בנוסף לכף רגל שמוטה/נגררת (פוט דרופ), ממומן ע"י משרד הבריאות (לאחר בדיקת התאמה)
חסרונות: אם קיים יישור-יתר של הברך ללא פוט דרופ יש פתרונות קלים יותר; סד יחסית מאסיבי; הרגל יושבת בתוך הסד – לפעמים פחות נוח; נדרשת קנית נעליים בכ-2 מידות מעל הגודל הרגיל (הסד נכנס לתוך הנעל)
פתרון: סד מסוג knee cage
פתרון נוסף (לברך בלבד, ללא תמיכה בכף הרגל) הוא מכשיר שנקרא 'כלוב ברך' (knee cage) המונע מהברך להתיישר יותר מידי על ידי לחץ נגדי שמפעיל ציר מתכת (מרופד) העובר מאחורי הברך.
יתרונות: מתאים כאשר קיים יישור יתר של הברך ללא כף רגל שמוטה/נגררת (פוט דרופ), קל יחסית, ניתן ללבישה מתחת למכנסיים
חסרונות: –
.
.
.
.
פתרון: סד Genu Neurexa
פתרון אחר לבעית יישור היתר של הברך הוא סד הנקרא Genu Neurexa.
סד זה מאפשר לקבוע את זוית היישור של הברך וכן יש בו צירי מתכת התומכים את הברך משני צידיה.
בצד האחורי של הברך ישנן רצועות המונעות יישור יתר לאחור של הברך בזמן ההליכה.
לפרטים נוספים ראו אתר היבואן, חברת כמיטק.