למה קשה לשקם את היד לאחר אירוע מוחי?
השיקום של היד, כאשר תפקודה נפגע משמעותית, הוא תהליך מורכב וארוך.
הרבה פעמים היד נותרת במצב לא תפקודי גם לאחר שהניידות (עמידה, הליכה וכו') השתפרה.
למה, בעצם?
במאמר זה אענה על השאלות הבאות:
- למה קשה לשקם את תפקוד היד?
- למה קשה יותר לשקם את היד מאשר את הרגל?
- כיצד משפרים את תפקוד היד לאחר אירוע מוחי? (עקרונות)
מאמר זה הוא הראשון בסדרה בת 7 מאמרים בנושא שיקום היד לאחר שבץ.
בואו נתחיל!
למה קשה לשקם את תפקוד היד?
בגלל המורכבות הרבה של תפקוד היד והדרישות הרבות מהמוח כדי להפיק תפקוד זה.
הנה כמה עובדות שיוצרות מורכבות זו:
א. בכף היד הרבה שרירים קטנים, ובכתף, בזרוע ובאמה יש שרירים נוספים
ב. הכתף, הזרוע והאמה נדרשות לפעול יחד כדי למקם את כף היד היכן שאנחנו רוצים, דבר הדורש מהמוח דיוק רב בהפעלתם
ג. השרירים הקטנים בכף היד צריכים להיות מופעלים בדיוק של מילימטרים ובתאום עם שרירים אחרים כדי לאפשר תפיסת חפצים ושימוש בהם
ד. התחושה בכף היד צריכה להיות טובה דיה כדי להעביר למוח מידע על החפץ שאני תופס ביד, הטמפרטורה שלו, כמה כוח צריך להפעיל וכו' (תחשבו על הכח שנדרש כדי לאחוז כוס חד פעמית דקה, או ביצה – בדיוק במידה הנכונה)
ה. כאשר היד לא מתפקדת במשך שבועות לאחר האירוע, המוח לומד 'לוותר' עליה והאזורים במוח שקשורים לתחושה ביד ולהנעת היד משתנים באופן שמקשה עוד יותר על השיקום.
כל הרכיבים הללו נדרשים לתפקוד סביר של היד, והשגתם מחדש דורשת תרגול ואימון ממושכים.
למה קשה יותר לשקם את היד מאשר את הרגל?
חישבו על תפקוד הרגל:
אמנם בכף הרגל שרירים קטנים רבים, אבל ניתן להגיע לתפקוד סביר של הרגל גם אם השליטה בהם אינה מושלמת והתנועות גסות ולא מדויקות.
הדרישה מהרגל קשורה יותר ליכולת לשאת משקל מאשר לשליטה מדויקת בשרירי כף הרגל או אפילו לתחושה בכף הרגל.
דוגמא אחרת: אם אצבעות כף הרגל בכלל לא מתפקדות, ניתן עדיין ללכת בצורה כמעט נורמלית. אם אצבעות כף היד בכלל לא מתפקדות, היד כמעט לא שימושית.
בקיצור, כף רגל תפקודית דורשת פחות מהמוח מאשר כף יד תפקודית, ולכן (בדרך כלל) קל יותר להגיע למצב של רגל תפקודית (עמידה, הליכה) מאשר יד תפקודית.
מהם המצבים השכיחים של היד לאחר אירוע מוחי?
1. יד תפקודית לגמרי
לעיתים אירוע מוחי אינו פוגע כלל בתפקוד היד.
2. חולשה ורפיון של שרירי היד
במצב זה קיימת חולשה של שרירי היד, בין אם בכף היד/אצבעות או בכתף/זרוע. החולשה יכולה להיות חלקית או מלאה (שיתוק).
החולשה מקשה על תפקוד יעיל של היד בשל קושי בהרמת היד, בתפיסה של חפצים וכו'.
3. כיווץ-יתר של שרירי היד
במצב זה קיים טונוס ('כיווץ') מוגבר הגורם לקושי בהנעת היד.
במצב טיפוסי קיים קושי בהרמת היד (כתף), ביישור של המרפק ובפתיחה של האצבעות (נוטות להתכווץ פנימה).
כל המצבים הללו יכולים להתקיים יחד עם פגיעה בתחושה בכף היד או ללא פגיעה כזו.
כיצד משפרים את תפקוד היד לאחר אירוע מוחי?
הנה כמה עקרונות שכדאי לזכור כשניגשים לשקם את תפקוד היד:
- תרגול תנועתי – צריך להתבצע בהתאם לאופי הפגיעה ביד וליכולת הקיימת; יש לתרגל הפעלת הכתף והמרפק (מוטוריקה גסה) וגם את הפעלת כף היד.
- תרגול תחושתי – צריך להתבצע בכל מקרה בו קיימת פגיעה בתחושה בחלק כלשהו של היד. תפקוד היד קשור מאוד ביכולת לחוש באמצעות כף היד ו'לחוש' את מיקום היד במרחב גם בלי לראות אותה.
- המון המון המון חזרות – כדי לראות שיפור בתפקוד היד יש צורך בהמון (=עשרות אלפי) חזרות של תנועות שונות ביד. בתרגול המקובל בבתי חולים ובמקומות אחרים מגיעים לכמה עשרות חזרות ביום וגם זה בקושי. זה פשוט לא מספיק כדי לאמן מחדש את המוח להפעיל את היד, גם אם התרגילים עצמם 'נכונים'.
***
במאמר הבא נדבר על חשיבות השימוש בסדי מנוחה ליד בזמן השיקום.
בברכת בריאות שלמה,