איך משפרים את תפקוד הכתף והמרפק לאחר אירוע מוחי?
כדי שהיד תתפקד נחוצה תנועה לא רק בכף היד אלא גם בחלקה העליון – בשיכמה, בכתף ובמרפק.
יחד, השיכמה+הכתף+המרפק מהווים מעין 'מנוף' שמאפשר לנו להביא את כף היד למקום בו אנו רוצים לבצע פעולה בעזרתה.
הדבר חשוב במיוחד כשרוצים להגיע עם כף היד למקום המרוחק מהגוף שלנו.
כאשר ה'מנוף' אינו תקין, תפקוד היד נפגע גם אם כף היד עצמה מתפקדת.
התנועה הבסיסית של הושטת היד לעבר חפץ מסוים נקראת reach ודורשת הפעלה מתואמת של הכתף ושל המרפק.
אז איך משפרים את תנועת הכתף והמרפק לאחר אירוע מוחי?
1. שיקום מסורתי של התנועה בכתף
השיקום המסורתי מתבצע על ידי תרגול תנועת הכתף והמרפק באופן מבודד (לכופף ולישר מרפק, למשל) או כחלק מתפקוד היד כולה (להושיט את היד לעבר חפץ).
התרגול נעשה בדרך כלל על גבי מיטת טיפולים או מול שולחן וצריך להיות מותאם למצב היד.
ניתן לתרגל עם יד אחת או עם שתי ידיים – למשל להחזיק מקל בשתי הידיים ואז להרים ולהוריד את המקל, לקפל מרפקים ולישר אותם, לתפוס חפץ בשתי הידיים, לתפוס כדור ולמסור אותו וכו'.
(הערה: התרגילים מובאים להדגמה בלבד, יש להתאים את התרגול לכל אדם לפי מצבו).
אביזרים המסייעים לנטרול כח הכובד
כאשר קיים קושי להחזיק את הזרוע באויר, ניתן לתרגל באופן בו השפעת כוח הכובד מנוטרלת על ידי אביזר או על ידי מטפל שתומך ביד בזמן ביצוע התנועה.
ניתן להשתמש במכשירים כמו ה'סאבו מאס מיני' Saebo MAS mini.
מכשיר זה נותן תמיכה למרפק באופן שמפחית את השפעת כוח הכובד ומאפשר תנועה גם כאשר הכתף והמרפק חלשים.
המכשיר מאפשר תנועה אופקית ואנכית כשהזרוע תמוכה, וכך מוריד מהעומס על השכמה והכתף.
כך ניתן לתרגל את תפקוד היד בצורה עצמאית בלי צורך באדם נוסף (פיזיותרפיסט, מטפל וכד') שיתמוך בזרוע – המכשיר נותן את התמיכה.
פרטים נוספים באתר היצרן, חברת סאבו.
2. גירוי חשמלי להפעלת שרירים בכתף/בזרוע
שיטה נוספת בה משתמשים היא מתן גירוי חשמלי לשרירי הכתף ו/או הזרוע במטרה להפעיל אותם.
בדרך כלל הדבר נעשה על ידי הצמדת אלקטרודות קטנות לשרירי הכתף והעברה של זרם ממכשיר הנקרא electrical muscle stimulator או EMS.
הזרם עובר מהאלקטרודות דרך העור אל השריר וגורם לו להתכווץ (ולהתרפות כאשר הזרם נפסק).
הבעיה העיקרית בשיטה זו – למרות שהיא מייצרת תנועה ביד, לא ברור אם יש לה השפעה על תפקוד היד ו/או על החזרה של תנועה לשרירי הכתף והזרוע.
הסיבה לכך היא שהתנועה מיוצרת מקומית ע"י גירוי השריר, בעוד שהנזק קיים במוח – המוח הוא זה שצריך ללמוד מחדש להפעיל את היד.
מכשירי EMS סטנדרטיים זולים יחסית (למשל מכשיר זה), וניתן להשיג היום גם מכשירי EMS אלחוטיים נוחים הרבה יותר מאחר שאין כבלים בין המכשיר לאלקטרודה – מדביקים את האלקטרודה על השריר (למשל על הכתף) ומפעילים באמצעות שלט רחוק.
יתרונות: זול יחסית, נוח (בגרסא האלחוטית)
חסרונות: לא ברור אם אכן משפר את תפקוד היד
3. תרגול באמצעות משחקי מחשב
כמה מכשירים המאפשרים לתרגל את תנועת כף היד והאצבעות:
תרגול באמצעות בובו מושן – Bobo Motion
ה'בובו מושן' הוא חיישן שניתן להצמיד ליד ע"י רצועה. החיישן שולח למחשב (או לטלפון הנייד) מידע על מיקום היד בכל רגע.
על המחשב (או בטלפון) ניתן לשחק משחקים שונים, כאשר ההשתתפות במשחק נעשית על ידי הנעת היד. ע"י מיקום נכון של החיישן על היד (ראו תמונה מצורפת) אפשר לתרגל תנועות שונות באופן מהנה.
אפשר לתרגל/לשחק גם כאשר יש מעט תנועה ביד על ידי התאמה פשוטה של המשחק.
יתרונות: תרגול מהנה(!) לכף היד, פיתוח ישראלי
חסרונות: אין חסרון משמעותי
פרטים נוספים באתר היצרן.
תרגול הפעלה של היד – פיטמי FitMi
ה-FitMi מורכב מתוכנה ומשני חפצים בצורת עיגול המתקשרים עם התוכנה באמצעות חיבור אלחוטי.
לשם ביצוע התרגילים השונים צריך לתפוס את החפצים, להרים אותם, לגלגל אותם, לסובב אותם, ללחוץ עליהם ולהפוך אותם.
חלק מהתרגילים מתאימים לתרגול הכתף והמרפק וחלק מכוונים יותר לכף היד. ניתן להזמין את הערכה עם תוכנה למחשב הביתי או יחד עם טאבלט עליו מותקנת התוכנה מראש.
יתרונות: תרגול מהנה(!)
חסרונות: אין חסרון משמעותי
פרטים נוספים באתר היצרן, חברת Flint Rehab.
4. תרגול בסביבת מציאות מדומה – VR
טכנולוגיות חדשות מאפשרות לתרגל את פעולת היד בסביבה של 'מציאות מדומה'.
איך זה מתבצע?
המשתמש מרכיב מעין משקפיים גדולים ובתוכם מסך קטן עליו מקורנת סביבה מדומה (וירטואלית).
בסביבה המדומה ישנו ייצוג וירטואלי של הידיים, המגיב לתנועות הידיים הנעשות בעולם האמיתי.
הסביבה המדומה יכולה לדמות מקום מוכר – סופרמרקט, נהיגה ברכב וכד'. יש בה חפצים שונים שניתן להשתמש בהם – למשל לקחת חפצים ממדף בסופר ולשים אותם בעגלת הקניות.
המכשיר מתרגם את התנועות שמבצעים ביד בעולם האמיתי לתנועות שמבוצעות בסביבה המדומה.
התרגום יכול להיות שונה מהתנועה המקורית – למשל תנועה קטנה ביד תתורגם לתנועה גדולה יותר בסביבה המדומה, וכך תתן מוטיבציה לתרגול גם כאשר התנועה ביד מינימלית.
יתרונות: תרגול מעניין לאורך זמן, מאפשר להגיע להרבה חזרות על התנועה ללא שעמום, מתאים גם לשלב בו התנועה בכף היד מינימלית, ניתן לתרגל תנועה של כל היד
חסרונות: טכנולוגיה חדשה שיעילותה לא נבדקה מספיק, החוויה השונה עלולה להרתיע אנשים מבוגרים.
5. תרגול בהגבלת היד הבריאה
בדרך כלל כאשר יד אחת נפגעת קיימת נטייה טבעית להשתמש ביד השנייה כדי לבצע פעולות.
חוסר השימוש מעכב את שיקום היד שנפגעה מאחר שהמוח לומד לא להשתמש בה.
בשיטת תרגול זו (CIMT – Constraint Induced Movement Therapy) הרעיון הוא להגביל את היד הבריאה דווקא ועל ידי כך 'להכריח' את המשתקם להשתמש ביד החלשה שלו.
ההגבלה נעשית על ידי לבישת כפפה גדולה או 'עטיפה' אחרת על כף היד הבריאה, או על ידי הצמדת היד הבריאה לצד הגוף, למשל מספר שעות ביום.
התרגול בצורה הזו יכול להיות מתסכל כי הוא 'מנטרל' את היד ה'טובה' ומכריח להשתמש ביד שנפגעה, ובפעילויות יום-יומיות קשה ומתסכל לתפקד כך.
מאידך, התרגול מכריח את המוח ללמוד מחדש לעבוד עם היד שנפגעה, ולכן בשורה התחתונה שיטה זו יעילה יחסית לשיטות אחרות.
יתרונות: זול, יעיל יחסית בשיקום תפקוד היד
חסרונות: עלול להיות מאוד מתסכל, במיוחד בשלבים הראשונים
***
במאמר זה תארנו דרכים לשיקום תנועת השיכמה, הכתף והמרפק.
במאמר הבא נדבר על כאבים בכתף לאחר אירוע מוחי.
בברכת בריאות שלמה,