שיקום נהיגה לאחר אירוע מוחי – חלק א'
בעולמנו המודרני נהיגה היא חלק מיכולת הניידות שלנו – היכולת להגיע למקומות שנמצאים במרחק מאיתנו, בזמן סביר, בנוחות (מזגן) ויחסית ללא מאמץ.
לפיכך, אחת השאלות העולות לאחר אירוע מוחי היא 'האם אני יכול לנהוג?' – כי המשמעויות של חוסר יכולת לנהוג על העצמאות שלנו הן רחבות מאוד.
במאמר זה אנסה להסביר מהן הדרישות הגופניות לנהיגה בטוחה לאחר אירוע מוחי, מהם הגופים האחראיים על הרגולציה בתחום בישראל ומה ההנחיות שלהם לגבי נהיגה לאחר שבץ.
חלק ב' של המאמר יסביר היכן ניתן להעריך ולשקם את כישורי הנהיגה.
אילו יכולות גופניות נדרשות כדי לנהוג?
- תפיסה חזותית של הסביבה – ראיה תקינה, עיבוד תקין של הראיה במוח, שדה ראיה רחב, יכולת סריקה ויזואלית של הסביבה, התייחסות לכל שדה הראייה (לא להתעלם מאזורים מסוימים בו)
- שיקול דעת תקין – שיפוט נכון של אירועים בכביש, ללא התנהגות אימפולסיבית
- יכולת מוטורית – להפעלת ההגה (ידיים), מוט ההילוכים (ידיים), מצמד (רגל, ברכב ידני), דוושת הגז והברקס (רגליים); ישנן מערכות המאפשרות נהיגה בעזרת יד אחת+רגל אחת ואף פחות מכך
- זמן תגובה סביר לאירועים בכביש
- מולטיטאסקינג – יכולת לבצע את הפעולות שהוזכרו בו-זמנית
מהן הבעיות השכיחות בנהיגה לאחר אירוע מוחי?
- קושי בהפעלת ההגה ו/או מוט ההילוכים – עקב שיתוק או חולשה ביד אחת
- קושי בהפעלת דוושת הגז/הברקס – עקב שיתוק או חולשה ברגל אחת
- שדה ראיה חלקי – בדרך כלל בעקבות בעקבות איבוד חצי שדה הראייה בכל עין (המיאנופסיה); גורם לכך שאובייקטים נקלטים רק כשהם מתקרבים למרכז שדה הראיה ולכן עלולים להפתיע את הנהג ולא להשאיר לו זמן תגובה מספיק
- התעלמות מחלק משדה הראיה – למרות שהמידע מגיע למוח (נגלקט ויזואלי)
- תגובות אימפולסיביות – ליקוי בשיקול הדעת של הנהג
- עייפות/התעייפות מהירה
מיהו הגוף המחליט אם אדם יכול לשוב לנהוג לאחר אירוע מוחי?
הגוף המחליט הוא משרד הרישוי. לשם קבלת ההחלטה משרד הרישוי נעזר במרכז הרפואי לבטיחות בדרכים (מרב"ד), אך ההחלטה הסופית מתקבלת במשרד הרישוי.
מהו המרכז הרפואי לבטיחות בדרכים (מרב"ד)?
המרכז הרפואי לבטיחות בדרכים (מרב"ד) הוא מעין 'רופא' המייעץ למשרד הרישוי באשר לכשירות לנהיגה של נהגים במצבים בריאותיים שונים, כמו למשל לאחר אירוע מוחי.
המרב"ד ממליץ למשרד הרישוי על המשך נהיגה ללא הגבלה, המשך נהיגה תוך מעקב או המלצה על אביזרים שמטרתם להקל על הנהיגה.
רק במקרים נדירים יחסית בהם ברור כי המשך הנהיגה מהווה סיכון לנוהג ו/או לזולתו, ימליץ המרב"ד למשרד הרישוי להתלות רשיון הנהיגה או לבטלו. משרד הרישוי רשאי לקבל את המלצת המרב"ד או לדחותה.
למרב"ד סניפים בתל אביב ובחיפה – ראו באתר המרב"ד.
האם רופא חייב לדווח למרב"ד על אדם שעבר אירוע מוחי?
בהתאם לסעיף 12 ב' לפקודת התעבורה,
"רופא המטפל באדם שמלאו לו 16 שנים והוא מאבחן אצלו מחלה וסבור כי אותו אדם עלול בנהיגתו לסכן את עצמו או זולתו מחמת אותה מחלה ידווח על המחלה לרשות שקבע שר הבריאות".
הפקודה משאירה מקום לשיקול הדעת של הרופא ('סבור'). אך אם הרופא אכן סבור שהמחלה עלולה לגרור לסיכון בנהיגה, החובה החוקית של הרופא למסירת הודעה גוברת על חובת שמירת הסודיות הרפואית של המטופל.
הודעת רופא הסבור שיש צורך בבדיקה רפואית/נפשית של אדם אין משמעותה פסילת רשיון.
לרוב, לאחר בדיקה, ממליץ המרב"ד לרשות הרישוי על המשך נהיגה תוך מעקב או המלצה על אביזרים שמטרתם להקל על הנהיגה.
על הרופא להזהיר את הנהג לגבי הסכנה שבנהיגתו עקב מחלתו ומצבו הבריאותי ולהמליץ על הפסקת נהיגה עד בדיקתו במרב"ד וקבלת החלטה לגבי כושר הנהיגה.
על הרופא להזהיר את החולה בדבר תופעות לוואי של תרופות העלולות להשפיע על כושר הנהיגה ולהבהיר לנבדק כי חלה עליו חובה כרופא להודיע למרב"ד על הסכנה שבנהיגתו.
חשוב להדגיש שרופא אינו יכול לפסול נהג מלנהוג.
מי שרשאי עפ״י החוק לתת את ההמלצה הקובעת כשירות לנהיגה אלו אך ורק רופאי המכון הרפואי לבטיחות בדרכים ששולחים את המלצתם למשרד הרישוי. מי שמקבל את ההחלטה הסופית הוא משרד הרישוי.
למרות החיוב החוקי, מדיניות הדיווח לרשויות משתנה מבית חולים אחד למשנהו ואף בין רופאים שונים.
האם אדם שעבר אירוע מוחי חייב לדווח על כך למרב"ד?
בתקנות התעבורה נקבע:
13 (ב) בעל רשיון נהיגה שנתגלו אצלו מחלות לב או מגבלות במערכת העצבים, העצמות, הראייה או השמיעה, יודיע על כך מיד במכתב רשום לרשות הרישוי.
לפיכך, למיטב הבנתי, חלה חובת דיווח על האדם שעבר אירוע מוחי.
מהם הקוים המנחים את המרב"ד בהתייחסות לאדם לאחר אירוע מוחי?
א. לא כשיר לנהיגה לתקופה של מינימום חודש לאחר האירוע (לאחר אירוע מוחי חולף – שבועיים)
ב. לאחר חודש מהאירוע, ביצוע הערכה מוטורית, ויזואלית (ראיה) וקוגניטיבית (הבנה, תפיסה) ע"י נוירולוג או, בעדיפות שניה, ע"י רופא משפחה
ג. אם המטופל מסרב לטיפול הנדרש הוא פסול לנהיגה
ד. אם מתרחש אירוע מוחי נוסף הוא ידון בנפרד
ה. גיל הנהג אינו מהווה מדד בביצוע הבדיקות
להלן הטבלה המסכמת מתוך קובץ הנהלים של המרב"ד (גרסת ספטמבר 2015):
לסיכום
אירוע מוחי עלול לפגוע ביכולת לנהוג באופן בטוח לנהג ולסביבתו.
לפיכך, נקבעה בחוק חובת דיווח למרב"ד על נהג לאחר אירוע מוחי.
לפי הנהלים, חודש לאחר האירוע הנהיגה אסורה.
לאחר מכן יש להבדק ע"י רופא מומחה (נוירולוג) ולפנות למרב"ד כדי להעריך את יכולת הנהיגה הקיימת.
המרב"ד ימליץ למשרד הרישוי על המשך נהיגה ללא הגבלה, המשך נהיגה תוך מעקב או המלצה על אביזרים שמטרתם להקל על הנהיגה, או התליית רשיון הנהיגה או ביטולו. משרד הרישוי רשאי לקבל את המלצת המרב"ד או לדחותה.
כיצד משקמים כישורי נהיגה והיכן? קראו בחלק ב' של המאמר.
להמשך: שיקום הנהיגה לאחר אירוע מוחי – חלק ב'
מקורות למידע נוסף
אתר המרכז הרפואי לבטיחות בדרכים
המרב"ד – קובץ הנהלים לפי בעיות רפואיות (pdf)
חוזר מנכ"ל משרד הבריאות בנושא דיווח על נהגים עם מצבי בריאות העלולים לסכן את עצמם ואת זולתם (pdf)
הנחיות קליניות של ההסתדרות הרפואית בנושא ליקויי בריאות ושיקום כישורי נהיגה (pdf)
הפיקוח על כשירותם הבריאותית של הנהגים בישראל / מרכז המחקר והמידע של הכנסת (pdf)
כתבה בנושא מהעיתון 'ישראל היום' / מרץ 2014
פורום לייעוץ משפטי בנושא (הפורום הוא פרטי, אינו פורום רשמי של המרב"ד ואינו קשור לאתר זה)
הערה: כותב המאמר הוא פיזיותרפיסט שיקומי. הכותב אינו עורך דין. הכתוב אינו חוות דעת משפטית ומשקף את הבנת הכותב בלבד, ולפיכך יתכן שאינו מציג נכונה את החוקים ו/או התקנות הרלוונטיים. ט.ל.ח.