מניעת נפילות לאחר אירוע מוחי

אחד הסיכונים הגדולים ביותר לאחר אירוע מוחי הוא הסיכון לנפילה.

בגיל המבוגר (בו מתרחשים מרבית האירועים המוחיים) גם כך קיים סיכון מוגבר לנפילה, ואירוע מוחי – והבעיות הנובעות ממנו – מגבירים סיכון זה.

במאמר זה אפרט מספר דרכים להקטנת הסיכון לנפילה לאחר אירוע מוחי.

שיפור שיווי המשקל (במיוחד שיווי משקל תגובתי)

שיפור שיווי המשקל, על ידי תרגול פיזיותרפי מתאים, מקטין מאוד את הסיכון לנפילה. 

ישנם שני סוגי שיווי משקל עיקריים:

1. שיווי משקל יזום (פרו-אקטיבי)

אלה תגובות מודעות ליציאה (אפשרית) משיווי משקל כתוצאה מפעולה שאנו יזמנו ולכן גם צפויה; למשל עמידה על רגל אחת, הליכה על משטח צר, עליה במדרגות, הליכה עם נעלי עקב וכו'.

אין כאן אלמנט של הפתעה וניתן לארגן את הגוף באופן מודע למצב שמגיע כדי להמנע מנפילה.

2. שיווי משקל תגובתי (ראקטיבי)

אלה תגובות אוטומטיות ליציאה משיווי משקל, שנעשות במהירות וללא מחשבה מודעת, בדרך כלל בתגובה לאירוע לא צפוי שלא אנו יזמנו ולכן לא יכולנו להתכונן אליו; למשל כאשר מישהו דוחף אותנו מאחור, כשפספסנו מדרגה בלי לשים לב או כשהחלקנו על בננה שלא ראינו.

שני סוגי שיווי-המשקל חשובים, אך החשוב יותר למניעת נפילות בחיי היום יום הוא שיווי המשקל התגובתי, מאחר שרוב הנפילות מתרחשות כתוצאה מאירוע פתאומי שלא צפינו ולכן מפתיע אותנו.

במקרה זה מה שקובע אם ניפול או לא הוא יעילות התגובות המהירות והאוטומטיות ('אינסטינקטיביות'), כי אין די זמן לחשוב באופן מודע ולהחליט איך להגיב.

למעוניינים להרחיב בנושא, כולל טכניקות מעשיות לשיפור שיווי המשקל לאחר אירוע מוחי, כתבתי מאמר שלם על הדרכים השונות לשיפור שיווי המשקל.

מניעת פוט-דרופ (כף רגל שמוטה)

פוט-דרופ, או כף רגל שחלקה הקדמי שמוט כלפי מטה, היא תופעה שכיחה לאחר אירוע מוחי.

החלק הקדמי של כף הרגל אינו מתרומם (מספיק) בזמן ההליכה, תבנית ההליכה משתנה וגדל הסיכון להתקל בחפץ שמונח על הקרקע, למעוד בעליה למדרכה או בעלית מדרגות ועוד.

ניתן לטפל בפוט-דרופ על ידי תרגילי פיזיותרפיה מתאימים וכן על ידי סדים.

הסד השכיח במצב זה נקרא AFO (סד ירך-כף רגל, או Ankle-Foot-Orthosis).

סד זה מונע מכף הרגל 'לצנוח' ומחזיק אותה בזוית ישרה (כ-90 מעלות) בקרסול.

אף שהסד יכול 'לפתור' את בעיית הפוט-דרופ, הוא 'כולא' את כף הרגל ומונע ממנה מגע מלא עם הקרקע.

מומלץ להמשיך ולתרגל את כף הרגל כדי לשפר את תפקודה בשאיפה לאפשר הליכה ללא הסד.

התאמת אביזרי עזר לעמידה ולהליכה

אביזרי עזר יכולים לשפר את היציבות בעמידה ובהליכה ולצמצם את הסיכון לנפילה.

כאשר משתמשים באביזר עזר גדל בסיס התמיכה ולכן גדלה היציבות (למידע על בסיס התמיכה ראו את המאמר על שיווי המשקל לאחר אירוע מוחי).

אביזרי העזר גם מאפשרים להשען עליהם וכך 'להניח' עליהם חלק ממשקל הגוף, להפחית את העומס על הרגליים ולהקל על העמידה ועל ההליכה.

להלן מספר אביזרי עזר שכיחים שישפרו היציבות בעמידה ובהליכה:

מקל הליכה

ישנם מקלות הליכה עם בסיס רחב (מקל 4 נקודות רחב), מקלות עם בסיס בינוני (מקל 4 נקודות צר) ומקלות עם בסיס צר (מקל נקודה).

כדאי לוודא שניתן להתאים את גובה המקל לאדם (בדרך כלל נעשה על ידי מוט טלסקופי).

.

הליכון

ההליכון נותן פתרון טוב למי שצריך יותר תמיכה מאשר מקל יכול לתת.

המסגרת של ההליכון והאפשרות לתמיכה בשני הצדדים הופכת אותו להרבה יותר יציב מאשר המקל.

כאשר קיימת בעיה בתפקוד היד לאחר האירוע השימוש בהליכון עלול להיות בעייתי כי צריך לדחוף אותו בעזרת שתי הידיים.

במצב זה ניתן להשתמש בכל זאת בהליכון כחלק מתרגול היד או להשתמש באביזר עזר אחר.

גם במקרה זה חשוב להתאים את ההליכון לגובה המשתמש.

כמו-כן קיימים הליכונים מתקפלים שקל יותר לאחסן ולהכניס לתא המטען של הרכב.

רולטור

רולטור הוא סוג של הליכון שלו שלושה או ארבעה גלגלים ומנגנון עצרה (ברקס) ידני.

הרולטור מאפשר הליכה מהירה יותר ודורש מיומנות מסוימת לשימוש במנגנון העצירה, ולכן מתאים לאנשים ששיווי המשקל שלהם טוב יחסית.

התאמת הבית למניעת נפילות

התאמה של הבית יכולה להקטין מאוד הסיכון לנפילה לאחר אירוע מוחי.

ניתן להתקין ידיות אחיזה ומעקות, להוסיף שטיחון למניעת החלקה לאמבטיה, להתקין מעקה למיטה ועוד.

כדאי גם לוודא שקיימת תאורת לילה כלשהיא, או דרך קלה להפעיל אותה, מאחר שנפילות רבות נגרמות בשעת לילה כאשר קמים לשרותים או למטבח.

למידע נוסף אני ממליץ לקרוא את המאמר העוסק בהתאמת הבית למגורים לאחר אירוע מוחי.

בדיקת ראיה

חלק מהאנשים לאחר אירוע מוחי סובלים מפגיעה בראייה.

הפגיעה יכולה להיות בשרירים השולטים על תנועת העיניים, בעצבים המעבירים את המידע מהעין אל המוח ו/או באזור במוח האחראי על פענוח המידע המגיע מהעיניים.

התוצאה של פגיעה בראיה היא ש(לפחות) חלק משדה הראיה אינו 'נתפס' על ידי המוח ולכן מכשולים שנמצאים באזור זה אינם נלקחים בחשבון על ידי המשתקם ועלולים להפתיע אותו/ה ולגרום לנפילות.

ישנם טיפולים שיכולים לשפר את איכות הראייה ומומלץ להעזר בהם כדי להקטין הסיכון לנפילה.

טיפול בהזנחת צד (אם קיימת)

מצב נוסף שמגביר הסיכון לנפילה הוא הזנחת צד (נגלקט). 

הזנחת צד היא פגיעה ביכולת לקלוט ולעבד גירויים המגיעים מצד אחד של הגוף או מצד אחד של המרחב למרות שהתחושה תקינה.

סימנים של הזנחת צד קיימים בכ-40% מהאנשים שעברו אירוע מוחי בחצידור הימני של המוח (כלומר, עם שיתוק או חולשה בצד שמאל של הגוף).

במצב זה האדם עלול להתקע בחפצים שנמצאים בצד ה'מוזנח', להתעלם מדברים שנעים מצד זה לכיוונו (למשל אדם אחר, בעל חיים, כדור מתגלגל וכו').

התאמת הטיפול התרופתי

אף שאין תרופה לשבץ, מאחר ששבץ מתרחש לרוב בגיל מבוגר אנשים רבים לאחר שבץ נוטלים מספר תרופות לטיפול במצבים כמו יתר לחץ דם, יתר קרישיות בדם, תרופות אנטי-דיכאוניות, תרופות לטיפול בבעיות לבביות ועוד.

חלק מהתרופות למצבים הללו עלולות להגביר הסיכון לנפילה.

תרופות שיש לשים אליהן לב במיוחד הן:

• תרופות המפחיתות את לחץ הדם
• תרופות הגורמות להרפיית שרירים
• תרופות הרגעה
• תרופות נוגדות פרכוסים
• תרופות אנטי-כולינרגיות
• תרופות נוגדות דיכאון
• תרופות אנטי-פסיכוטיות
• בנזודיאזפינים 
• אופיואידים 
• אנטי-היסטמינים

מאחר שאינני רופא אסתפק בהעלאת הנושא למודעותכם, ואמליץ לכם להתייעץ עם הרופא המטפל לגבי התאמת הטיפול התרופתי.

הגברת המודעות לסכנת הנפילה

לעיתים לאחר אירוע מוחי קיים פער בין יכולות המשתקם בפועל לבין האופן בו המשתקם תופס ומעריך את יכולותיו.

כאשר המשתקם חושב שהוא יציב יותר מאשר הוא בפועל, הסיכון לנפילה עולה. הפער יכול לנבוע מאופיו של המשתקם, או מפזיזות הנובעת מהאירוע המוחי עצמו.

הגברת המודעות לסכנת הנפילה יכולה להקטין הסיכוי שנפילה תתרחש.

כדאי להתייחס לנושאים הבאים:

• מודעות ליכולת הקיימת (לעומת מה שהאדם חושב שיכול) – ניתן (בזהירות) להראות למשתקם ששיווי המשקל פחות טוב ממה שהוא חושב
• מודעות לסכנת הנפילה
• מודעות לשינויים ביכולת במצבים שונים ובזמנים שונים
• מודעות להשפעת העייפות על התפקוד

לנושאים נוספים שכדאי להתייחס אליהם כדאי לקרוא על מאפייני התפקוד לאחר אירוע מוחי.

צמצום הפגיעה במקרה שמתרחשת נפילה

עדיף למנוע נפילה מאשר לטפל בתוצאותיה, אך אפשר לנקוט בפעולות שתקטנה את הסיכון לפגיעה במקרה שהתרחשה נפילה.

דרך אחת לעשות זאת היא להצמיד ספוג לפינות חדות של שולחנות, כונניות או רהיטים אחרים.

כרית מתנפחת להגנה על האגן ועל מפרק הירך בזמן נפילה

לאחרונה יצאה לשוק חגורה נלבשת שמכילה מעין 'כרית אויר' וחיישני נפילה.

כאשר מתרחשת נפילה, החיישנים מזהים אותה וכרית האויר נפתחת ומגינה על האגן ועל מפרק הירך, אזורים מועדים לשבר כתוצאה מנפילה.

(בתמונה – החגורה כשהיא סגורה וכשהיא נפתחת)

כמובן שעדיף למנוע נפילה, אבל למי שמועד ליפול זה יכול להיות פתרון שיחסוך ניתוח, אשפוז, שיקום נוסף וכאבים כתוצאה מנפילה.

פרטים נוספים באתר היבואן, חברת helite Israel.

חגורה נוספת: HipGuard

.

.

.

***

עד כאן על מניעת נפילות לאחר אירוע מוחי.

מעוניינים בשיקום פיזיותרפי מקצועי, שרואה אתכם כאדם שלם, ומוביל אתכם לתפקוד מיטבי? דברו איתי בהקדם, חבל על הזמן שעובר.

בברכת בריאות שלמה,
זאב כהן
שיקום מוצלח לאחר אירוע מוחי