מאפיינים של התפקוד לאחר אירוע מוחי
יש כמה מאפיינים של התפקוד לאחר האירוע שאינם בולטים לעין ולא תמיד מוסברים ע"י הצוות המטפל. כדאי להכיר אותם כדי לשמור על הבטיחות לאחר האירוע המוחי, במיוחד עם החזרה לסביבה הביתית. עם התקדמות תהליך השיקום חל בדרך כלל שיפור בתחומים אלו.
קושי בהתאמה לתנאי סביבה משתנים
מערכת עצבים בריאה מתאימה את עצמה כל הזמן לתנאי הסביבה המשתנים. הפגיעה במוח מפחיתה את יכולתו לבצע את ההתאמה הזו, והתוצאה היא רגישות גבוהה לתנאי הסביבה. זה אומר ששינוי קל בסביבה שנראה לאנשים בריאים זניח (אם בכלל שמים לב אליו) יכול לגרום להבדל משמעותי בביצוע. לדוגמא:
- אדם שיכול לקום מישיבה בקצה המיטה לעמידה כשהמזרן במיטה קשה לא יוכל לעשות זאת כשהמזרן במיטה רך
- אדם שיכול לקום מכיסא רגיל לא יצליח לקום מספה בסלון
- אדם שמצליח ללכת בצורה עצמאית עם מקל על משטח מרוצף עלול ליפול בהליכה בחצר
- אדם שיכול לעמוד עצמאית בחדר שקט לא מצליח לעשות זאת כשיש הרבה אנשים ורעש מסביב
ירידה מהירה ביכולת הביצוע
פעמים רבות לאחר זמן קצר – אפילו מספר דקות – של תפקוד או של מאמץ, רמת התפקוד יורדת בצורה משמעותית. הסיבות השכיחות לתופעה הן רזרבות נמוכות של קשב, ריכוז, ותפקודים מוחיים אחרים. בדרך כלל אחרי מנוחה התפקוד משתפר.
שינויים בתפקוד במהלך היום
תופעה זו קיימת גם אצל אדם בריא, אך עשויה להיות בולטת מאוד לאחר אירוע מוחי. כך למשל:
– התפקוד בשעות הבוקר עשוי להיות שונה מזה שבצהריים או בערב
– התפקוד לאחר שינה טובה, גם במהלך היום, יכול להיות טוב בהרבה מאשר לפניה
השינויים בתפקוד יכולים להיות קשורים גם למועדי מתן התרופות במהלך היום, לזמן שלוקח להן להשפיע ולמשך ההשפעה.
רגישות רבה לגירויים חיצוניים
התפקוד עשוי להיות מושפע מאוד מגירויים חיצוניים כמו נוכחות של אנשים בחדר, רדיו שדולק ברקע, שיחות ברקע, רעשים פתאומיים כמו אזעקה של רכב או צלצול טלפון.
להמשך: התנועה במיטה לאחר אירוע מוחי