ריפוי או פיצוי: מה ההמלצות שלי? (#8)

שלום,

מייל זה הוא השמיני (והאחרון) בסדרה העוסקת בנושא 'ריפוי או פיצוי'.

תזכורת למיילים הקודמים בסדרה:

#1: ריפוי או פיצוי: ההחלטה שאתה לא מודע לה ומשפיעה על תוצאות השיקום שלך

#2: מהי יתירות במערכת התנועה?

#3: כיצד הגוף בוחר איך לנוע?

#4: כשהתנועה משתבשת: 'ריפוי' או 'פיצוי'?

#5: איך נראה 'ריפוי' ואיך נראה 'פיצוי' לאחר אירוע מוחי?

#6: 'ריפוי' מול 'פיצוי': מה היתרונות? מה החסרונות?

#7: מדוע בשיקום הציבורי מתמקדים ב׳פיצוי׳ ולא ב׳ריפוי׳?

אם פספסתם את המיילים הקודמים, אני ממליץ לקרוא אותם כדי להבין במה מדובר.

***

במיילים הקודמים הבנו שניתן להתמקד במהלך השיקום ב'פיצוי' (שימוש בדרכי תנועה חליפיות לביצוע פעולה) או ב'ריפוי' (נסיון להחזרה של התנועה כך שתבוצע באופן קרוב ככל האפשר ל׳רגיל׳).

במייל זה, האחרון בסדרה, אציג את המלצותי בנושא, לאור המחקר בתחום והנסיון שלי בשיקום לאחר אירוע מוחי.

מטבע הדברים ההמלצות הן כלליות-עקרוניות, ואינן פרטניות. 

ההמלצות שלי הן:

1. 

באופן כללי, כדאי לשים דגש על הפעלת הצד שנפגע ועל צמצום ה׳פיצוי׳ כדי להשיג את מירב השיפור בצד שנפגע.

2.
כדאי להמנע משימוש באיבר אחר לביצוע התנועה אם הדבר אפשרי – למשל, להמנע משימוש ביד ה׳בריאה׳ במקום ביד שנפגעה. 

לפעמים הדבר דורש רק להסב את תשומת הלב של האדם:

השבוע, למשל, במהלך פגישת הערכה, אמר לי האדם המשתקם שהוא נוהג לאכול בעזרת יד שמאל במקום עם יד ימין (שנפגעה).

בעזרת אשתו, שהכינה בזריזות קערת תותים חתוכים, הדגמתי לו שעם מעט מאמץ הוא יכול לאכול בעזרת יד ימין וכך להמשיך לשפר עם הזמן את תפקוד היד. 

3.

באופן כללי, לאחר אירוע מוחי קל עד בינוני יש מקום ליותר עבודה על איכות תנועה כדי להחזיר את התנועה ה'מקורית'.

4.
חשוב לא לפחד מתנועה ׳לא נכונה׳ ולא לחכות עם תנועה עד שהיא תהיה איכותית – למשל, לא להמעיט בהליכה כי ההליכה ׳לא תקינה׳ או ׳לא סימטרית׳. 

כדאי להתחיל לנוע מוקדם, ולהשתדל לעשות זאת בתבניות סימטריות יותר תוך שילוב שני הצדדים בהליכה.

אם הבחירה היא בין מעט תנועה 'נכונה' לבין הרבה תנועה, בדרך כלל אמליץ לנוע יותר.

5.
לאחר אירוע מוחי קשה, לפעמים לא ברור אם אפשר בכלל להחזיר את השימוש בשרירים ה׳נכונים׳.

במצב זה כדאי להעזר בטכניקות של ׳פיצוי׳ ואף ב׳החלפה׳ (שימוש באיבר אחר לביצוע תנועה) כדי להרבות בתנועה.

6.
כאשר אין יכולת לבצע שיקום מאומץ מסיבה אחרת, למשל דיכאון שלא מצליחים לטפל בו, עייפות קשה ועוד – גם אז יש מקום לשים יותר דגש על 'פיצוי' כדי לעודד תנועה ותפקוד בכל צורה שהיא.

7.
אפשר גם וגם:

אפשר לבחור ב'פיצוי' בתפקודים מסוימים וב׳ריפוי׳ באחרים.

למשל, לבצע פעולות בעזרת היד הבריאה (= 'פיצוי'/החלפה), אבל להתעקש לשאת יותר משקל בהליכה על הרגל שנפגעה (= 'ריפוי').

***

עד כאן סדרת המיילים בנושא ׳ריפוי או פיצוי׳.

כפי שכתבתי בתחילת הסדרה, מדובר בהחלטה שמשפיעה על התפקוד שיושג לאחר האירוע.

מאחר שהיא נתפסת כהחלטה מקצועית, רוב המשתקמים לא מודעים לה כלל.

אני מקווה שהידע שרכשתם יאפשר לכם להבין יותר טוב את אפשרויות התנועה השונות לאחר האירוע, ולכוון את השיקום בהמשך כדי להגיע לתוצאות מיטביות עבורכם.

אני ממליץ לשוחח עם הפיזיותרפיסט המטפל על הנושא, לשקול את היתרונות והחסרונות של כל אחת מהגישות, ולהגיע להחלטה משותפת בנוגע למיקוד השיקום.

ולמי שמעוניין –

אני מזמין אתכם לתאם איתי הערכה שיקומית בנוחות ביתכם (באזור המרכז), או שיחת ייעוץ (בטלפון או בזום), ונדבר על מה שמטריד אתכם (הייעוץ בתשלום).

ולמי שרוצה ומתאים – יש אפשרות לעבור איתי תהליך שיקום 1-על-1 בביתכם (באזור המרכז).

להשתמע,

זאב