איך תשפרו את שיווי המשקל כדי למנוע נפילה לאחר שבץ? (#1)
אחד הסיכונים הגדולים ביותר לאחר אירוע מוחי הוא הסיכון לנפילה.
בגיל המבוגר (בו מתרחשים מרבית האירועים המוחיים) גם כך קיים סיכון מוגבר לנפילה, ואירוע מוחי – והבעיות הנובעות ממנו – מגבירים סיכון זה.
הדרך העיקרית להקטנת הסיכון לנפילה היא לשפר את שיווי המשקל.
שיווי משקל טוב יותר = פחות נפילות.
אבל איך עושים את זה?
יש תרגילים רבים לשיפור שיווי המשקל – זהו אחד התחומים המפותחים ביותר בפיזיותרפיה ובאימון גופני בכלל.
הבעיה היא שרבים מהתרגילים מתאימים לאנשים בריאים, ופחות מתאימים למי שעבר שבץ.
הנה כמה דוגמאות לתרגילי שיווי משקל שכן מתאימים לאנשים לאחר אירוע מוחי:[הערה חשובה: התרגילים מובאים כדוגמא בלבד -אל תנסו לבד בבית! פנו לפיזיותרפיסט שיתאים את התרגילים למצבו של המשתקם.]
שלב 1: תרגול בישיבה
בתור התחלה אפשר לתרגל שיווי משקל בישיבה, למשל:
- בישיבה (למשל בקצה המיטה), להעביר משקל מצד לצד וכן לפנים ולאחור (בהשגחה – למנוע נפילה)
- להתכופף לצד או לפנים (לדוגמא להושיט יד כדי לתפוס חפץ מעט רחוק) ואז לחזור לישיבה
- לנסות לשמור על מנח הישיבה בזמן שהמטפל מנסה להוציא משיווי המשקל על ידי דחיפות קטנות
שלב 2: תרגול בעמידה
התרגול בעמידה מתבצע בהתחלה עם תמיכה (הידיים מחזיקות כסא/שולחן/הליכון/מיטה), ובהמשך ללא תמיכה:
- לעמוד על קצות האצבעות ולרדת
- לעמוד על העקבים (אצבעות באויר) ולרדת
- לעמוד על רגל אחת, הרגל השניה מעט באויר
- לעמוד עקב בצד אגודל (רגל מאחורי רגל על קו אחד)
- להניח רגל אחת על מדרגה, להחזיר אותה לרצפה, להניח הרגל השניה על מדרגה וכו'
- לעמוד על הרצפה כאשר המטפל מנסה להוציא משיווי המשקל והמשתקם מנסה לא ליפול
שלב 3: שילוב בסיסים לא-יציבים בתרגול
דרך טובה לתרגול מתקדם יותר היא לשבת או לעמוד על בסיס שאינו יציב ולנסות לשמור על שיווי המשקל.
בין האביזרים המשמשים לכך:
- כרית מלאה באוויר (מכונה גם 'פיתה')
- לוח לא יציב (מכונה 'צלחת שיווי משקל')
- חצי-כדור המונח על בסיס קשיח (מכונה 'בוסו' – BOSU)
התרגילים שציינתי הם תרגילים 'סטנדרטיים', עם אביזרים רגילים.
ישנם עוד אביזרים רבים שאני משתמש בהם בתרגול עם מטופלים שלי, רבים מהם משלבים טכנולוגיה ומשחקים.
כך אפשר לתרגל שיווי משקל ברמה גבוהה תוך כדי תרגול מהנה.
איך הפיזיותרפיסט מסייע לשפר את שיווי המשקל?
תפקידיו של הפיזיותרפיסט המטפל:
- להבין מה המגבלות של המשתקם (כתוצאה מהאירוע המוחי, מגיל מבוגר, מצב רפואי כללי ועוד)
- לבחור תרגילים המתאימים ליכולת הנוכחית
- לדאוג שהסביבה תאפשר תרגול בטוח – חיוני לאחר אירוע מוחי ובפרט בגיל מבוגר
- לשנות את התרגילים עם הזמן כדי להמשיך להשתפר ולא 'להתקע'
- לשמור על המשכיות התרגול עד השגת המטרה (אנשים רבים מתקשים להתאמן בלי מסגרת)
ולסיום, טיפ מקצועי ממני:
ישנם שני סוגי מצבים בהם אנחנו נדרשים להגיב ולשמור על שיווי המשקל:
מצבים צפויים מראש – למשל, כאשר עומדים על רגל אחת, נועלים נעלי עקב וכו'.
במצבים אלה צריך לשמור על שיווי משקל אבל אין אלמנט של הפתעה – אנחנו מתכוננים מראש למצב.
מצבים לא צפויים שמפתיעים אותנו – לדוגמא: כאשר מישהו דוחף אותנו מאחור, כש'מפספסים' מדרגה בלי לשים לב או כשמחליקים על בננה שלא מבחינים בה.
במצבים אלה אנחנו מסתמכים על תגובות אוטומטיות ליציאה משיווי משקל, שנעשות במהירות וללא מחשבה מודעת.
הדבר החשוב יותר למניעת נפילות בחיי היום-יום הוא תרגול של מצבים לא צפויים.
הסיבה לכך היא שרוב הנפילות מתרחשות כתוצאה מאירוע פתאומי שלא צפינו ולכן מפתיע אותנו.
במקרה זה מה שקובע אם ניפול או לא הוא יעילות התגובות המהירות והאוטומטיות ('אינסטינקטיביות') – אין זמן לחשוב באופן מודע ולהחליט איך להגיב.
את התגובות האלה אפשר לתרגל ואפשר לשפר וכך להקטין את הסיכון לנפילה.
לצערי חלק גדול מהתרגול שאנשים מבצעים צפוי מידי ולכן לא מספיק אפקטיבי למניעת נפילה.
נסו לשים דגש (בעזרת איש מקצוע) על תרגול התגובה למצבים לא צפויים.
ובינתיים –
מרגישים שהשיקום 'תקוע'?
מתלבטים איך לשפר את התפקוד?
קבלו ייעוץ שיקומי אישי (לאחר שאני עובר על החומר הרפואי שלכם) – תאמו איתי שיחת ייעוץ והכוונה בזום (או בביתכם).
רוצים שיקום פרטי איתי (באזור המרכז)? תאמו פגישת הערכה אצלכם בבית ויחד נשפר את התפקוד.
להשתמע,
זאב