בזמן אזעקה – מה צריך אדם לאחר אירוע מוחי לעשות?

תשובה: להגיע במהירות למרחב המוגן ולהמתין שם כ-10 דקות.

שאלה: ואם זה לא מעשי, מה ניתן לעשות?

תשובה:

אנשים לאחר אירוע מוחי יכולים להיות במצבים שונים מאוד זה מזה מבחינת יכולת התנועה והתפקוד בכלל.

לפיכך, אני לא יכול לתת המלצה אחת – יש הרבה משתנים שמשפיעים על התשובה.

הנה השיקולים העיקריים שיעזרו לכם להחליט:

המידע מבוסס על נסיוני בעבודה עם אנשים לאחר אירוע מוחי. במאמר תמצאו גם מידע מאתר פיקוד העורף.

1. כמה זמן יקח לאדם להגיע למרחב המוגן?

• האם נדרשת עזרה בקימה לעמידה? 

• האם נדרש אביזר עזר להליכה (מקל, הליכון)? האם הוא בהישג יד?

• מה מהירות ההליכה?

2. מהו זמן ההתרעה המשוער באזור המגורים?

זמן ההתרעה הוא פרק הזמן המשוער בין תחילת האזעקה לנפילה.

זמן ההתרעה תלוי במרחק מקום המגורים ממקור הירי.

לפי פיקוד העורף, זמני ההתרעה נעים בין מיידי (אין התרעה) לבין כ-3 דק'.

זמן ההתרעה הוא למעשה פרק הזמן שיש לאדם כדי להגיע למרחב המוגן. 

3. מה הסיכון לנפילה כשממהרים?

הסיכון לנפילה לאנשים לאחר אירוע מוחי גבוה.

כשלחוצים וממהרים הסיכון לנפילה גבוה עוד יותר.

מנגד, ברוב אזורי הארץ הסיכון לפגיעה מטיל/כטב"ם נמוך יחסית.

לכן השאלה העיקרית היא:

4. האם ניתן להגיע למרחב המוגן בצורה בטוחה בפרק הזמן הנתון?

אם כן – כמובן שכדאי.

אם לא, מהו המקום הבטוח ביותר בבית שאפשר להגיע אליו בזמן?

בפיקוד העורף ממליצים:

"באין ממ"ד במבנה שבו אתם שוהים, יש לבחור חדר פנימי שבו מספר הקירות החיצוניים, החלונות והפתחים מינימלי. אם אין חדר כזה, אפשר לקבוע את חדר המדרגות כחדר מוגן."

המלצה זו רלוונטית גם כאשר יש ממ"ד או מקלט אבל לא ניתן להגיע אליהם באופן בטוח ובזמן.

לאחר שבחרתם, ארגנו את המרחב המוגן ואת הדרך אליו כדי לאפשר נגישות ונוחות מרביות.

פנו את כל החפצים העלולים להפריע לתנועה חופשית.

5. שיקולים נוספים:

• האם האדם סובל מדיכאון חמור או משיפוט לקוי? (אולי לא ירצה ללכת למרחב המוגן)

• האם האדם סובל מחרדה? (עלולה להשפיע על ההתנהגות בעת האזעקה)

• האם האדם ישן היטב בלילה? עד כמה הוא עייף? (עלול להשפיע על ההליכה ועל המצב הרגשי)

• האם השמיעה תקינה?

• מי נמצא עם האדם בבית – עובד זר? בן זוג מבוגר (שאולי מתקשה בעצמו)? או שהאדם לבדו, לפחות חלק מהזמן?

לפי התשובות שלכם יש לבחור את המקום המתאים ביותר לאדם לשהות בו בזמן האזעקה. רצוי לבחור מקום שההגעה אליו לא תסכן את האדם בנפילה בדרך אליו.

6. מתוך המלצות פיקוד העורף – היערכות של אנשים עם מגבלות תנועה:

"בחרו מרחב מוגן שיתאים למגבלות התנועה שלכם, וכך בהישמע אזעקה תוכלו להגיע אליו בבטחה ובתוך פרק הזמן שנקבע בהנחיות של פיקוד העורף.

אם אתם זקוקים לזמן רב יותר מהמצוין בהנחיות להגעה למרחב המוגן, אתרו מרחב מוגן אחר או לחלופין היערכו להעתקת מקום לינתכם למרחב המוגן שבחרתם.

ארגנו את המרחב המוגן ואת הדרך אליו כדי לאפשר נגישות ונוחות מרביות.

פנו את כל החפצים העלולים להפריע לתנועה חופשית.

אם אתם משתמשים בכיסא גלגלים או בקלנועית ממונעת, ודאו שיש לכם סוללות נוספות וזמינות, מטען וכיסא גלגלים שאינו ממונע.

היו מוכנים למקרים שבהם אי-אפשר יהיה להשתמש במעלית, ויצטרכו לשאת אתכם ללא כיסא הגלגלים האישי שלכם.

דאגו לסיוע ולתרגול מבעוד מועד."

לסיכום

מאמר זה עוסק בהתנהלות בעת חירום מהצד שקשור בתנועה – בחירת מרחב מוגן מתאים והגעה אליו.

מאמר נוסף, העוסק בצד הנפשי והרגשי בתקופה זו, יפורסם בקרוב.

מקווה שהמאמרים יועילו לכם ולקרוביכם.

כרגיל, מוזמנים להתייעץ איתי בזום ויחד נראה איך מתקדמים לתפקוד משופר בחיי היום-יום – קימה, הליכה, שימוש ביד החלשה ועוד.

בברכת בריאות שלמה,

זאב כהן

שיקום מוצלח לאחר אירוע מוחי