
איך לתמוך באדם לאחר אירוע מוחי במצב הנוכחי?
שלום,
במאמר הקודם הסברתי מדוע לאדם לאחר אירוע מוחי קשה במיוחד במצב הנוכחי, בעיקר על רקע היכולת הפחותה להתמודד עם מתח (סטרס).
כפי שהבטחתי, במאמר זה אציע מספר פתרונות למצב.
הערה: הכתוב מבוסס על נסיוני כפיזיותרפיסט שיקומי. אני לא רופא, פסיכולוג או תזונאי. המידע מובא לידיעה בלבד והשימוש בו באחריות הקורא.
1. מבחינת הטיפול הרפואי:
גירוי חשמלי עדין – אלפא סטים

גירוי חשמלי עדין היא טכניקה שהזכרתי בעבר בהקשרים שונים, שמראה אפקטיביות גבוהה בהקלה על תסמיני דיכאון, חרדה ונדודי שינה, ללא תופעות לוואי.
אף שאינו מוכר כל-כך בישראל, מדובר בטיפול ותיק יחסית, שנחשב בטוח מאוד.
הטיפול מתבצע באמצעות מכשיר קטן ופשוט להפעלה.
המטופל מניח שני ׳קליפסים׳ על תנוכי האוזניים, מפעיל את המכשיר למשך 20 דק׳ ו-זהו.
בזמן שהמכשיר פועל מועבר זרם עדין, כמעט בלתי מורגש, דרך שני ה'קליפסים' שעל תנוכי האוזניים.
בין השינויים שנצפו באנשים שהשתמשו במכשיר היו שינויים בתבנית גלי המוח ושינויים בהפרשת מתווכים עצביים שקשורים לדיכאון.
אף שקיימים מחקרים רבים המצביעים על יעילות השיטה, ומכשירים כאלה נמצאים שנים רבות בשימוש בחו״ל, הם אינם מוכרים מספיק בארץ.
הטיפול נחשב, כאמור, לבטוח מאוד וללא תופעות-הלוואי האופייניות לתרופות אנטי-דיכאוניות ונוגדות חרדה.
דוגמא למכשיר כזה המשווק בארץ הוא האלפא-סטים (ישנם עוד מכשירים הפועלים בשיטה דומה).
את האלפא-סטים ניתן לרכוש מהיבואן או לשכור אותו לתקופת התנסות.
מידע נוסף על המכשיר ניתן למצוא באתר חברת 'אלפא מד'.
תרופות

באופן כללי אני מעדיף שינויים באורח החיים על פני התערבות תרופתית – בעיני זו דרך נכונה יותר לטפל במצבים רפואיים שכיחים רבים.
הדבר נכון במיוחד כשמדובר בתרופות המשפיעות על מערכת העצבים ועל המוח – כאיש שיקום אני רוצה את המוח של המטופל במצב הטוב ביותר האפשרי כדי שהשיקום שלו יהיה מוצלח ככל האפשר.
עם זאת, במצבים מסוימים ואצל אנשים מסוימים שלא מעוניינים לשנות את הרגליהם, שימוש בתרופות הוא אפשרות שכדאי לשקול.
יש בשוק תרופות רבות להרגעה, לטיפול בדיכאון ולטיפול בחרדה: קלונקס, ווליום, לוריבן, וואבן, קסאנקס, פרוזק, ציפרמיל, ציפרלקס, סרוקסט, אפקסור ועוד.
כל התרופות הללו משפיעות על מערכת העצבים, וחלק מהן יוצרות תלות בשימוש ארוך-טווח.
כדאי לזכור שתרופות לטיפול בדיכאון אינן פועלות מיידית – יש ליטול את התרופה במשך מספר שבועות (בדרך כלל עד חודש) לפני שרואים השפעה.
למי שמעוניין בדרך זו אני ממליץ לפנות לרופא/ת המשפחה ולהתייעץ איתם.
2. מבחינה גופנית:

זוזו!
פעילות גופנית, שהיא בבסיסה תנועה, עוזרת מאוד בהתמודדות עם מתח.
כמעט כל פעילות גופנית שתעשו עדיפה על רביצה ממושכת במיטה או על כסא, וודאי על בהייה ב׳חדשות׳.
איזו פעילות? תלוי ביכולות, המשתנות מאדם לאדם לאחר אירוע מוחי:
- מי שיכול לצאת להליכה מחוץ לבית – שיצא (במגבלות הבטחוניות כמובן)
- אם לא – גם הליכה בבית תועיל
- אפשר לבצע תרגול לרגליים בשכיבה ובישיבה
- למי שיש – אפשר להשתמש במכשיר פדלים (דוושות) ביתי המותאם לאנשים לאחר שבץ
- אפשר להרים משקולת ביד הבריאה (אפילו בישיבה)
- אפשר לבצע תרגילים בישיבה עם אביזרים ביתיים כמו מקל של מטאטא
- בבית משותף, אנשים בתפקוד בינוני-גבוה יכולים לעלות ולרדת במדרגות הבניין (בבניינים רבים חדר המדרגות הוא מרחב מוגן)
הדגשים החשובים הם:
- לבצע תנועה שמתאימה לאדם
- לבצע את התנועה בצורה בטוחה
למי שיכול אני ממליץ להעזר בפיזיותרפיסט שיקומי כדי לבחור את התרגילים המתאימים ביותר לאדם ולהדריך אותו כיצד לבצע אותם באופן בטוח בסביבה הביתית.
שימו לב לנשימה:
לנשימה יש השפעה רבה על מערכת העצבים – מרגיעה או ממריצה, בהתאם לתבנית הנשימה.
אם אתם שמים לב שהנשימה שטחית ורדודה, כדאי לנסות לקחת נשימות עמוקות ואיטיות יותר – שאיפה איטית ונשיפה איטית.
שינה:
שנת לילה היא זמן ההתאוששות של המוח מאירועי היום, ולכן היא חשובה במיוחד בימים אלה שיוצרים עומס קוגניטיבי ורגשי רב.
שינה היא דרך מרכזית – למעשה, הדרך העיקרית – בה הגוף מתמודד עם מתח שהצטבר במהלך היום.
בעיות שינה שכיחות לאחר אירוע מוחי, דווקא כשהמוח זקוק לה יותר מתמיד.
דברים בסיסיים שניתן לעשות כדי לשפר את איכות השינה:
- לא לצרוך חומרים מעוררים (קפה, קולה, משקאות אנרגיה) משעות אחה"צ והלאה
- להחשף יותר לאור השמש במהלך היום
- לצמצם את החשיפה לאור בשעות הערב (לאחר שמחשיך בחוץ)
- לצמצם השימוש במסכים (טלפון, מחשב, טלוויזיה) בשעות הערב
- לשמור על חדר השינה חשוך ככל האפשר
- ישנם תוספים, כגון מלטונין, שיכולים לעזור להשראת שינה (ניתן להשיג גם כתרופת מרשם)
תזונה:
נושא התזונה לאחר אירוע מוחי הוא נושא רחב וחשוב.
מלבד המובן מאליו (השתדלו לאכול ארוחות מזינות שיספקו לגוף ובעיקר למוח את החומרים להם הוא זקוק), אני רוצה להתייחס לשימוש בחומרים מעוררים ובחומרים מרגיעים בתזונה.
לגבי חומרים מעוררים כמו קפאין – לחלק מהאנשים הם יעזרו להתמודד עם המתח, בעוד שאצל אחרים הם יכולים דווקא להגביר תחושות של מתח ושל חרדה.
אני ממליץ שתשימו לב לתגובה של האדם לצריכה של קפאין (נמצא בקפה, בתה, בקולה ובמשקאות ממריצים) ושל תאוברומין (חומר ממריץ עדין יותר הנמצא במוצרי קקאו – שוקולד, שוקו וכו׳).
אם הם גורמים להגברת המתח והחרדה, כדאי לשקול לצמצם את צריכתם.
מן הצד השני, אתנול – המוכר בשם אלכוהול – הוא חומר שהשפעתו הכללית היא דיכוי של מערכת העצבים.
אני לא ממליץ על צריכת אלכוהול באופן כללי, בוודאי לא לאנשים לאחר אירוע מוחי.
אלכוהול הוא חומר שפוגע במוח.
עם זאת, צריכת כמות קטנה של אלכוהול לאנשים הרגילים לכך ומרגישים שהדבר מסייע להתמודד עם המצב – אפשרית.
3. מבחינה התנהגותית:
ווסתו את צריכת החדשות
החשיפה המתמשכת לחדשות, לפרשנויות, לספקולציות ולפטפטת באולפנים מחזיקה את הגוף ברמה גבוהה של מתח.
מאחר שרוב התוכן חוזר על עצמו, אפשר להשאר מעודכנים לגמרי גם אם מקטינים את החשיפה לחדשות ב-50-90%.
לדעתי הצריכה הכפייתית של חדשות היא דרך התמודדות שכיחה אך גרועה במיוחד עם המצב.
הדרך שאני ממליץ עליה היא למצוא נושאים מועילים יותר ולעסוק בהם באופן אקטיבי.
אלה יכולים להיות:
- צפייה בסרט או בסדרה
- קריאת ספר
- הקשבה למוזיקה
- פעילות יצירה כלשהי (ציור, צביעת מנדלות וכד׳)
- טיפול בגינה או בעציצים, וכו'
הרעיון הוא למלא את הזמן בפעילויות חיוביות, במקום לנסות להלחם ברצון לצרוך חדשות באופן כפייתי.
המנעו מחשיפה למראות קשים (תמונות, סרטונים וכדומה)
הקשר למתח (סטרס) ברור.
אין לי מה להרחיב בנקודה זו.
תנו (או קחו) ׳תפקיד בצוות׳:
התחושה של ׳להיות מועיל׳ חשובה לבריאות הנפשית שלנו.
מה שחשוב הוא שיש לאדם תפקיד כלשהו – לשמור על הנכדים, לסדר את הבית, ללטף את הכלב, להשקות את הצמחים.
׳גודל׳ התפקיד פחות חשוב מעצם קיומו והאחריות הנלווית אליו, גם אם היא קטנה.
שמרו על קשר עם אנשים אחרים:
קשר עם אנשים אחרים – בני משפחה, שכנים וכו׳ – יכול להועיל כדי 'לדעת מה קורה' (להחליף אינפורמציה) וכדי לעבד את התחושות שעולות בנו.
השיחות הללו עוזרות לנו לגבש את החוויות שלנו על ידי גיבוש 'דעתנו' על המצב.
עם זאת, כדאי שהשיחות לא יסובו רק על המצב הבטחוני אלא גם על תחומי חיים אחרים.
לסיכום
התמודדות עם מצבי מתח ולחץ כפי שאנו חווים כעת אינה פשוטה אפילו לאנשים (שנחשבים) בריאים.
אצל אנשים לאחר אירוע מוחי ההתמודדות מורכבת יותר מאחר ש׳מאגרי ההתמודדות׳ שלהם עם מתח מדולדלים.
במאמר זה הצגתי לכם דרכים רבות להתמודדות – רפואיות, פיזיות והתנהגותיות/חברתיות.
גם אם תיישמו חלק מהן, תצאו – אתם או האדם שעבר אירוע מוחי – נשכרים.
אני מזמין אתכם לקבל ממני ייעוץ מותאם-אישית שיראה לכם כיצד לשלב פעילות גופנית ביום-יום ולשפר את התפקוד (הייעוץ בתשלום).
ולמי שרציני ומתאים – בואו לעבור איתי שיקום פיזיותרפי 1-על-1 לשיפור התפקוד בנוחות ביתכם (באזור המרכז).
להתראות, זאב
בברכת בריאות שלמה,
זאב כהן