מדוע לאדם לאחר אירוע מוחי קשה במיוחד להתמודד עם המצב הנוכחי (המתמשך)?
שלום,
בהמשך למאמר הקודם שעסק בהתנהלות נכונה בזמן אזעקה, אני רוצה להרחיב מעט על הצד הנפשי והרגשי של המצב.
במייל הזה אסביר מדוע אנשים לאחר אירוע מוחי חווים קושי רב בהתמודדות עם המצב הנוכחי, הנמשך כבר מעל לשנה.
הבסיס: יכולת ההתמודדות עם מצבי לחץ
בבסיס העניין עומדת היכולת של האדם להתמודד עם מצבי לחץ (סטרס).
מתח ולחץ ברמה כזו או אחרת הם חלק מהחיים של כל היצורים על פני כדור הארץ.
מתח ולחץ אינם דברים שליליים בפני עצמם – הם תחושות טבעיות שהאדם חש כשהוא מתמודד עם אתגרים משמעותיים מבחינתו, כאלה שלא ברור לו מראש שהוא יכול להצליח בהם.
לגוף שלנו יש מנגנונים ביולוגיים שמאפשרים התמודדות עם מצבים כאלה, ויותר מכך – לצמוח ולגדול כתוצאה מההתמודדות.
כבר בתחילת החיים יש שונות בין אנשים באיכות של המנגנונים האלה, שמושפעת מהמבנה הגנטי שירשו, מתזונת האם בתקופה הסמוכה להריון ועוד.
במהלך החיים יכולת העמידה בלחץ מושפעת מחוויות החיים השונות שאנחנו עוברים ומהפירוש שאנו נותנים להן.
עם זאת, כמו כל מנגנון ביולוגי, גם המנגנונים שמאפשרים לגוף להתמודד עם לחץ הם בעלי יכולת מוגבלת.
תקופות ארוכות של מתח עלולות ׳לרוקן את המאגרים׳ ולהקטין את יכולת ההתמודדות.
אירוע מוחי, ספציפית, הוא מצב שיוצר מתח (סטרס) עצום אצל האדם שחווה אותו (ואצל סביבתו הקרובה), גם בסמוך לאירוע וגם לאחר מכן לאורך תקופה ממושכת.
המתח המתמשך, לאורך זמן, שוחק בהדרגה את יכולת ההתמודדות.
תורמים לכך גורמים נוספים לאחר האירוע, כמו שהות ממושכת מחוץ לבית (בבית חולים שיקומי), כאבים (בכתף למשל), תזונה לקויה, שינה לקויה ועוד.
אדם שעבר לפני האירוע התמודדויות משמעותיות – בעיות בריאותיות שלו או של קרוב משפחה, בעיות תעסוקתיות או כלכליות, מצבים בטחוניים מאיימים ועוד – עלול להגיע מראש עם מאגרי התמודדות מדולדלים יחסית.
יכולת התמודדות נמוכה עם לחץ קשורה למספר מצבים רפואיים:
1. דיכאון
אחד הביטויים ליכולת התמודדות נמוכה הוא מצב של ׳דיכאון׳.
שכיחות הדיכאון לאחר אירוע מוחי גבוהה מאוד.
דיכאון הוא תופעה מורכבת, אבל במהותו הוא מבטא, או משקף, יכולת התמודדות נמוכה עם אתגרים ויכולת נמוכה לעמוד בלחצים.
אחד ההבטים הקשים של הדיכאון הוא שאנשים בדיכאון חווים תחושות של חוסר יכולת ושל חוסר מסוגלות גם בדברים שהם כן מסוגלים לעשות.
לפיכך, אנשים בדיכאון חווים אתגרים – גם כאלה הפשוטים יחסית מבחינתם – כמצבים שאין להם אפשרות להתמודד איתם.
במצב כזה הם מתקשים לראות מה הם כן יכולים לעשות כדי לשפר את מצבם.
כמו-כן קשה להם לעבור (ולו חלקית) למצב פעיל (אקטיבי) יותר, שעוזר להתמודדות עם מתח.
2. חשש, דאגה וחרדה
דיכאון מלווה הרבה פעמים בתחושות של חשש, של פחד, של דאגה מהעתיד ושל אי-שקט כללי בשל מחשבה בנוסח של ׳משהו רע קורה או עומד לקרות׳.
החשש מלווה פעמים רבות במחשבות שחוזרות על עצמן ללא תכלית וללא התקדמות לביטוי מעשי כלשהו, מעין 'העלאת גירה' מחשבתית (וכך הוא גם מכונה בספרות המקצועית).
תחושות החשש והדאגה, כשהן מחמירות, עלולות להפוך לחרדה, המתאפיינת בתחושות גופניות כמו חולשה, תחושת עלפון או סחרור, נשימה מהירה, דופק מהיר ועוד.
3. תחושת חוסר אונים
התוצאה של התמודדות לא מוצלחת עם מתח לאורך זמן היא תחושת חוסר אונים נלמדת.
אצל אנשים לאחר אירוע מוחי תחושת חוסר האונים מוחמרת בגלל הקושי בתנועה.
בטבע, תנועה היא המפתח להישרדות. חוסר יכולת תנועה יוצר אצל בעלי חיים – ואצל אנשים – חוויה של סכנה להישרדות.
לשמוע אזעקה בלי להיות מסוגל להביא את עצמך למקום בטוח הוא מצב שיוצר מתח פנימי עצום, בין אם האדם מודע לכך או לא.
4. קושי קוגניטיבי ושיפוט לקוי
אצל חלק מהאנשים לאחר אירוע מוחי קיים קושי קוגניטיבי ברמה כזו או אחרת, שלפעמים מערב גם שיפוט לקוי.
כל הגורמים הללו – דיכאון, חשש ודאגה, תחושת חוסר אונים וקושי קוגניטיבי – מגבירים את רמת הלחץ (סטרס), שבתורה מחמירה את הדיכאון, החרדה וכו׳.
נוצר מעגל קסמים שצריך לנסות לשבור.
מה אפשר לעשות כדי לשבור את מעגל הקסמים ולאפשר התמודדות טובה יותר?
ספוילר: פעילות גופנית עוזרת מאוד להתמודדות עם לחץ כרוני (וכמובן גם לשיפור התפקוד היום-יומי).
ומה איתכם / עם קרוביכם?
האם אתם (או הם) משלבים פעילות גופנית בחיי היום-יום?
אני מזמין אתכם לקבל ממני ייעוץ מותאם-אישית שיראה לכם כיצד לשלב פעילות גופנית ביום-יום ולשפר את התפקוד (הייעוץ בתשלום).
ולמי שרציני ומתאים – בואו לעבור איתי שיקום פיזיותרפי 1-על-1 לשיפור התפקוד בנוחות ביתכם (באזור המרכז).
להתראות, זאב
בברכת בריאות שלמה,
זאב כהן