איך לדאוג לעובד הזר בעת הזו?

שלום,

סיפור אמיתי שקרה לפני מספר ימים:

בזמן טיפול באדם יקר, אחד הבנים של המטופל נכנס לבית מעט נסער ושאל את העובדת הזרה מדוע לא ענתה לו לטלפון – הוא התקשר אליה מספר פעמים ולא היה מענה.

העובדת, שהייתה גם כך מתוחה מאירועי השבוע האחרון, החלה לבכות, האשימה אותו שהוא השאיר אותה לבד עם אביו ולא התעניין בשלומה מזה מספר ימים ואמרה שהיא מעוניינת לסיים את העבודה אצלם.

תכננתי להתייחס לנושא העובדים הזרים במייל עתידי, אבל כפי שתראו בהמשך הנושא הפך להיות די ׳אקוטי׳ למטופלים רבים.

אני ממליץ למי שמעסיק עובד/ת זר/ה לקרוא בעיון את הכתוב כדי לצמצם הסיכון לתקלה לא צפויה.

רקע קצר…

אנשים רבים לאחר אירוע מוחי בינוני-קשה נעזרים בעובד זר, בדרך כלל כאשר תהליך השיקום שעברו לא הצליח להחזיר אותם לתפקוד עצמאי בביתם.

לרוב העובד הזר הוא האדם שמבצע את רוב הטיפול היומיומי – רחצה, עזרה בלבישת הבגדים, הכנת ארוחות, מתן תרופות, עזרה בשמירה על היגיינה אישית ועוד.

עובד זר טוב הוא נכס חשוב בהתמודדות עם חיי היום-יום לאחר אירוע מוחי משמעותי.

מה הבעיה כעת?

מטבע הדברים, העובדים מושפעים מהמצב במדינה כמו כולנו, ולפעמים בדרכים שונות מאיתנו האזרחים.

בשיחותי עם עובדים זרים של מטופלים שלי, ובדיווחים שאני רואה בקבוצות העוסקות בעובדים זרים, אני מתרשם שקיים חשש רב מאוד בקרבם, מעל ומעבר למה שראיתי בתקופות מתוחות קודמות.

יתרה מכך, נראה שהחל תהליך של עזיבה של עובדים זרים את הארץ, עזיבה שמתבצעת לפעמים בהתראה קצרה ויוצרת מצב מורכב.

מה משפיע כעת על העובדים הזרים?

על העובדים מופעלים לחצים מכמה כיוונים:

1. חשש (עצמי)

כמו כל אדם, העובדים חוששים לבטחונם האישי.

הם נחשפים ברשתות החברתיות לזוועות שביצעו חיות האדם שסביבנו ולאוזלת היד שגילה הצבא בבלימת המתקפה.

מטבע הדברים, הם עשויים לשאול את עצמם אם ישראל היא המקום הנכון בשבילם לעבוד בו.

להבדיל מאיתנו, הם לא תושבי המקום, הם אינם רואים בו בית ויש מדינות נוספות שתשמחנה להעזר בשרותיהם.

2. לחץ חברתי של עובדים אחרים

העובדים מקושרים ומחליפים מידע בינם לבין עצמם.

בטבח שנערך לפני שבוע נרצחו עובדים זרים שעבדו בישובי הדרום.

יש עובדים זרים גם בין השבויים שנחטפו לרצועת עזה.

הבנתי שרצים ביניהם סרטונים של עובדים זרים שנרצחו יחד עם המעסיקים שלהם.

כשהם שומעים בקבוצות הווצאפ על עובדים שנרצחו או שנחטפו, ועל עובדים (אולי כאלה שהם מכירים) שעוזבים את ישראל, המחשבה לעשות כן מתעוררת גם אצלם.

3. לחץ מהמשפחה

משפחות העובדים (בארצות המוצא) נחשפות גם הן לזוועות ודואגות להם.

המשפחות חשופות לתקשורת הזרה, שבחלק מהמקרים מציגה חומרים בוטים יותר מאשר מוצגים בתקשורת הישראלית.

המשפחות גם לא בהכרח מבינות שקיימים הבדלים ברמת הסיכון בין אזורים שונים במדינה (דרום, מרכז, צפון וכו׳), בפרט כשמדובר במדינה זעירה כמו ישראל (ביחס למדינה כמו הודו, למשל).

הלחץ המשפחתי של בני זוג ושל ילדים יכול להיות משמעותי.

צריך גם להבין שחלק מהממשלות הזרות מציעות טיסה חינם חזרה לארצם לעובדים שמעוניינים בכך (הבנתי שממשלת הפיליפינים עושה זאת, ואולי גם ממשלות אחרות).

כמובן שלצד זה יש גם גורמים שמחזיקים אותם כאן:

ראשית זו פרנסתם, והם לא ששים לוותר עליה.

עובדים שנמצאים בישראל שנים רבות מכירים את הסביבה ואת התרבות המקומית, ולא בהכרח מעוניינים לעבוד למדינה אחרת, בה יפגשו סביבה לא מוכרת ומעסיק שאולי יהיה פחות מוצלח מהנוכחי.

עובדים שנמצאים תקופה ארוכה אצל מעסיק אחד נקשרים לעיתים לאדם בו הם מטפלים ולמשפחתו.

בסופו של יום יש לעובד שיקולים לכאן ולכאן.

איך תעזרו לעובד הזר להשאר בעבודתו?

מספר רעיונות:

הפגינו דאגה ואמפתיה

כשהעובד מתגורר עם המטופל בביתו בגפם כדאי לבקר אותם מידי יום (או מידי מספר ימים) ולשהות מעט במקום (לא לבהות בנייד ולעזוב).

מי שמשתמש באפליקציה של פיקוד העורף יכול להוסיף את אזור המגורים של ההורה לרשימת ההתרעות; אם קיבלתם התרעה כנראה שנשמעה שם אזעקה – התקשרו לשאול אם הכל בסדר

שאלו את העובד אם הוא צריך עזרה כלשהי.

באופן כללי, תנו לעובד תחושה ש'רואים אותו' ושדואגים לו.

הסבירו את המצב

העובדים ניזונים ממקורות מידע שלא בהכרח מספקים תמונה אמיתית.

הסבירו לעובד שהצבא נתפס מופתע אך התעשת; שהלוחמה מתרחשת כעת בחלק מהמדינה ולא בכולה; שישראל מדינה חזקה שהתמודדה עם מצבים קשים מאלה; שהמצב הזה זמני ויחלוף.

הסבירו גם שיש פייק ניוז – אף שקרו הרבה דברים מחרידים, לא כל דבר שהוא רואה בקבוצות נכון. יש שמנסים לעורר בהלה מכוונת.

ומה אם העובד רוצה לעזוב בכל זאת?

[הערה: אני פיזיותרפיסט שיקומי, לא עורך דין תעסוקתי]

העסקת עובד זר נעשית במסגרת של יחסי עובד-מעביד.

החוקים והנהלים הרלוונטיים להעסקה תקפים גם בזמנים אלו.

במסגרתם, העובד מחויב לתת התראה של עד 30 ימים טרם עזיבה של מקום עבודתו (אורך ההתראה תלוי במשך העבודה אצל המעסיק).

למידע מפורט בנושא זה ראו באתר 'כל זכות'.

לסיכום

על העובדים הזרים מופעלים לחצים לעזוב את עבודתם ולחזור לארצם (או לעבור למדינה אחרת).

מי שמעסיק עובד זר איכותי – כדאי להשקיע כעת במניעת 'תקלת עזיבה' עד כמה שניתן.

ומי שרוצה לשפר את התפקוד – השיבו למייל זה ואני אקח את זה משם.

זאב